השאלות האמיתיות העולות בעקבות צו ההרחבה בתעשייה/ עורך דין אלון זילברשץ

פורסם: 14/12/2009

צו ההרחבה שפורסם ביום 7.5.06, והרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים ובין ההסתדרות הכללית החדשה, גרר אחריו שטף של מאמרים וביקורת, שברובה אינה מוצדקת ומבוססת על אי ידיעה או אי הבנה. חלק מהטעויות יפורטו במאמר זה. יחד עם זאת מעורר הצו שאלות נוקבות, שהן עיקר המאמר.

1. מהי "תעשייה". על פי הצו הוא יחול על ענפי התעשייה. מונח זה הוגדר בפסיקה כמקביל למלאכה. ההבדל הוא שמלאכה מבוססת על מלאכת כפיים בעוד תעשייה היא ייצור ממוכן. הסבר זה ואבחנה זו נעשו לפני עשרות שנים ולא נראה שכך היו מפורשים אלה היום.

2. מכל מקום ברור שתעשייה מובחנת מענפי עיסוק אחרים – שירותים, מסחר,בנייה וכו'. הצו כולל כמובן את נוסח ההסכם הקיבוצי שאת הוראותיו הוא מרחיב. בהסכם הקיבוצי נקבע כי עובדים במפעלים בענפי האלקטרוניקה, תכנה, ביוטכנולוגיה, תקשורת,אופטיקה ואלקטרו אופטיקה, יהיו רשאים לבחור בהפרשה לקופות ביטוח וקופות גמל, ולא יהיו חייבים בהפרשה מינימלית לקרן פנסיה. אין הצדקה מקצועית לכך – שכבת בסיס של פנסיה חיונית לכל אדם, וודאי כך הוא הדבר לעובד בתעשייה. מדוע נקבע כך? הסיבה היא קיומו של אגף האלקטרוניקה בהתאחדות התעשיינים, החובר להתאחדות במעמד של עמית ולא חבר רגיל. מעמד זה נוצר למענם של מפעלים שבקשו את חסות התאחדות התעשיינים ( לצורך שימוש בשירותיה ובמיוחד במגעים עם משרדי הממשלה שהחלטותיהם משפיעות על מפעלים – משרדי האוצר, התמ"ת, התקשורת, איכות הסביבה וכ'), אך רצו להמנע מהחובות המוטלות על חברי ההתאחדות מכח הסכמים קיבוציים כלליים. כך נהנו מהשירותים מבלי שחלו עליהם החובות, למרות שמלומדים הטילו ספק במעמד יוצא דופן זה. מפעלי אלקטרוניקה, שעל מעמדם האמיתי ידובר להלן, בקשו לפני שנים ל"הצמד" לענפי התעשייה, בתקופה בה חלה על מעבידים חובת תשלום מס מעסיקים, למעט מעבידים בענפי הייצור. בתי תכנה מסויימים גם פנו לבית המשפט בבקשה שייקבע שהם מפעלי ייצור, מסיבה זו, ובקשתם נענתה. במקביל הוקמה עמותת בתי תכנה שהצטרפה להתאחדות התעשיינים במעמד של "עמית".

3. אותם מפעלי היי-טק הכלולים באגף האלקטרוניקה נכללים ברובם בין ענפי השירותים דווקא. ענף התכנה למשל, נכלל בספר הסיווג של ענפי הכלכלה משנת 1993, המוצא על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במפורש בין ענפי השירותים – ענף ראשי מס'72. שם נכלל גם "פיתוח וייצור תכנה". הספר האמור משמש לבתי הדין לעבודה כמקור מוסמך למיון ענפי תעסוקה. מפעלים המעסיקים תכניתנים המפתחים תכנה, וכאלה המעסיקים מהנדסים העוסקים בפיתוח של מוצרים מתוחכמים בתחום האופטיקה והביוטכנולוגיה הם ענפי שירותים ולא תעשייה. לכן לדעתי לא ניתן להחיל עליהם את צו ההרחבה הנדון כאן, למרות העובדה שהם נזכרים בו ובהסכם הקיבוצי שהוראותיו מורחבות בצו זה.

4. הוא הדין במפעלי תקשורת שאינם מייצרים מוצרים, אלא עוסקים במחקר ופיתוח, גם אם בסופו של התהליך נוצר דגם או תכנה המפרטת את הרכב המוצר ותהליכי ייצורו. ידוע לכל העוסקים בדיני עבודה כי לא ניתן לשנות בצו הרחבה את נוסח ההסכם הקיבוצי המורחב, אך כפי שנעשה רבות בעבר ניתן להשמיט בצו ההרחבה חלק מסעיפי ההסכם הקיבוצי.

5. דוגמה נוספת לסעיף בהסכם הקיבוצי הכללי למסגרת לביטוח פנסיוני בתעשייה, שמן הדין היה להשמיטו בצו ההרחבה, הוא הסעיף הדן במפעלים בהם פחות משליש מהעובדים שיחול עליהם ההסכם מאורגנים בהסתדרות הכללית החדשה. במפעלים אלה ניתן לבחור בכל יעד הפרשה, כמו לגבי מפעלי האלקטרוניקה, תכנה וכו' הנזכרים לעיל. מאחר שהסעיף האמור נכלל בצו ההרחבה, רשאי המעביד לבצע הפרשות לכל קופת ביטוח וגמל כאמור (אמנם בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה), ובתמורה יזכה בפטור מתשלום נוסף של חוב פיצויי פיטורים, על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. האבסורד הוא שרוב המפעלים נכללים בחריג זה – למעלה משליש מהעובדים אינם חברים בהסתדרות הכללית החדשה! נוצר כאן מעמד נרחב של מפעלי תעשייה בהם לא קיימת חובה של המעביד להבטיח לעובדיו לפחות מינימום של פנסיה מקיפה.

6. ברישא לצו ההרחבה נקבע כי הוא לא יחול על מעבידים אשר מעסיקים עד 20 עובדים, ואשר חלה עליהם חובה להסדר פנסיוני לעובדיהם מכח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, והם מקיימים אותה. מה משמעות פסקה זו? ידוע לכותב שורות אלה כי היא מהווה פשרה בין התאחדות התעשיינים וההסתדרות הכללית, לבין התאחדות המלאכה והתעשייה, בה חברים כמעט רק מפעלים קטנים עם מספר עובדים מצומצם. האחרונה טענה כי מאחר

שהיא חתומה על הסכם פנסיה (משנת 1979) המחייב כבר הפרשות לפנסיה (ולטענתה, שלדעתי אינה נכונה, מחייבת פנסיה יסוד בלבד), יש להוציא את חבריה מתחולת צו ההרחבה. התוצאה היא שמפעלים עד 20 עובדים החברים בהתאחדות המלאכה והתעשייה והמפרישים עבור עובדיהם לפנסיה יסוד בלבד, פטורים מחובת קיום הוראות הצו, ועובדיהם לא יזכו לפנסית שאירים במקרה מוות לפני גיל הפרישה, ואף לא לפנסית נכות! לא מיותר לציין כי צירוף עובדים לקרנות פנסיה יסוד הותיקות אינו אפשרי מאז ינואר 1995.

7. צירוף עובדים לקרנות פנסיה יסוד הותיקות אינו אפשרי כאמור, אך קרנות פנסיה חדשות, הנקראות "קרן כללית" מציעות היום לעמיתיהן פנסיה יסוד, כלומר פנסית זקנה ופנסיה לשאירי פנסיונר בלבד. זהו ביטוח נחות שכאמור אינו מבטיח כיסוי ביטוחי למקרה מוות לפני הפרישה ולמקרה נכות. אסור להשאיר עובדים בתעשייה חשופים לסיכון זה. אם לא ניתן לגשר על הפערים בעמדות ארגוני המעבידים בענפי הייצור, ניתן היה לנקוט באחת משתי האפשרויות: לדחות את טענות התאחדות המלאכה והתעשייה (דבר שהוא בסמכותו של שר התמ"ת); או לחלופין לפעול כפי שנעשה בענפים רבים בהם קיים צו הרחבה, כגון בענף הדפוס, ולהחיל את הוראות הצו על מפעלים בהם מועסקים למעלה מ 20 עובדים. ברור שהצדדים להסכם הקיבוצי, וכן הצורך בהרחבת חובת הפנסיה על מעבידים בתעשייה ובמלאכה לפחות, מחייבים להחיל חובה זו על כלל עובדי הייצור.

8. בפרסומים שונים שבאו בעקבות פרסום צו ההרחבה, הכוללים טעויות ואי דיוקים, נאמר כי הצו מגדיל את השכר המבוטח, דהיינו השכר שממנו מופרשים התשלומים לביטוח פנסיוני. הקביעה נכונה רק לגבי דמי הבראה, שמהם יופרשו (רק למי שמפריש לקרן פנסיה!) 5% על חשבון המעביד ו 5% על חשבון העובד. הטענה שהצו מטיל חובה שלא היתה קיימת על מעבידים שאינם חברי התאחדות התעשיינים – לכלול בשכר המבוטח פרמיות, עומדת בסתירה לפחות כשבודקים את המצב במפעלים החברים בהתאחדות התעשיינים. מאז שחוק שכר מינימום הוציא ממסגרת שכר המינימום המחייב על פי החוק, פרמיות מדודות ופרמיות שאינן מדודות, כללו רוב חברי ההתאחדות את הפרמיות בתוך שכר הבסיס. כיום שיעור הפרמיות במפעלי ההתאחדות הוא בממוצע כ 4% מהשכר. תוספת זניחה זו לשכר המבוטח אינה מצדיקה העלאת טענה בענין הגדלת השכר המבוטח.

9. טעות נוספת בפרסומים שונים היתה הקביעה שלא יחול הפטור למעביד מתשלום פיצויי פיטורים על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, אם ההפרשה נעשית לקופת גמל (ובפרסום אחד נאמר "לקופת גמל לתגמולים"). הטעות נובעת מקריאה לא נכונה של צו ההרחבה. בסעיף 11(ד) של ההסכם הקיבוצי, שנכלל כמובן בצו ההרחבה נאמר: " סעיף זה לא חל על תשלומים לחסכון בקופת גמל לתגמולים [לפי סעיף 4 ח' 1) ולפי סעיף 8 ד' 3)], אולם יחול על תשלומים לקופת גמל אישית לפיצויים. סעיף זה קובע את הפטור לפי סעיף 14 ומתייחס לסעיפים השונים בהם מפורטים שיעורי ההפרשה. באותם סעיפים הנזכרים בסעיף 11(ד) נזכרת גם הפרשה לקופת גמל לתגמולים. ברור שהפרשה על חשבון תגמולים אין בה כדי לפטור מחובת תשלום פיצויי פיטורים. ה"מבקרים" וה"פרשנים", לא קראו היטב את הכתוב ומיהרו לשתף את הציבור בהגיגיהם.
 

דף הבית | גירושין