שאלות הנוגעות לחוקי הפיקוח על שירותים פיננסיים / עורך דין אלון זילברשץ

פורסם: 14/12/2009

התבקשתי להתייחס להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"א- 2005 (להלן:"חוק קופות גמל") וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"א- 2005 (להלן: "חוק הייעוץ"), והשלכותיהן על נושאים שונים כפי שעלו בפנייתה של התעשייה האוירית לישראל בע"מ, אגב המו"מ לחתימת הסכם קיבוצי בענין מסגרת לביטוח פנסיוני. אדון בנושאים כסדרם, כפי שנרשמו בפנייה כאמור.

1. האם יש לציין בהסכם מסגרת להסדר פנסיוני את זכותו של העובד לבחור בכל קרן פנסיה  או קופת גמל שיחפוץ, ובכל שילוב ביניהם.

סעיף 20 לחוק קופות גמל קובע כי עובד הזכאי להצטרף לקופת גמל, בין היתר לפי הוראות הסכם קיבוצי,או להמשיך ולהיות עמית בקופת גמל כאמור, רשאי לבחור בכל עת כל קופת גמל לצורך הפקדת תשלומיו ותשלומי מעבידו, ומעבידו לא יתנה את תשלום הכספים לקופת הגמל בכך שיופקדו בקופה מסויימת או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסויימת של קופות – והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם.
בהמשך אותו סעיף נאמר כי אם נקבע בהסכם כי על המעביד להפקיד את הכספים בקופת גמל המיועדת לאחת המטרות: לתגמולים, לפיצויים או לקצבה – רשאי העובד לבחור בכל קופת גמל שנועדה לאחת המטרות האמורות או בשילוב של מספר קופות גמל למטרות אלו.

לקביעות הנ"ל נוספו מספר הגבלות, בין היתר כפיפות להוראות בדבר שיעורי ההפקדות ואופן ההפקדה. כמו כן נקבעה זכותו של המעביד לדרוש כי כספים שהופקדו על חשבון פיצויים, יופקדו באותה קופה שבחר העובד להפקדת מרכיב התגמולים בשל אותה משכורת.

לא נקבעה בחוק קופות גמל כל הוראה המחייבת לציין בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אישי את זכותו של העובד לבחור בכל קופת גמל או בשילוב ביניהן.

הוראה מחייבת מסוג זה, אם כי לא זהה, קיימת לדוגמה בחוק הייעוץ. בסעיף 20(א)(5) לחוק האמור נקבעה חובה לכלול בהסכם בין יועץ פנסיוני לבין מעביד או ארגון מעבידים, בענין מתן ייעוץ פנסיוני לעובד, הוראה ולפיה המעביד (או ארגון המעבידים) לא יתערב בתוכן הייעוץ הפנסיוני ולא יחייב את העובדים לקבל ייעוץ פנסיוני באמצעות אותו יועץ פנסיוני. כיוצא בזה גם סעיף 27 לחוק הייעוץ, המורה בסעיף קטן (ב)(6) לכלול בהסכם בין יועץ פנסיוני לבין לקוח (העובד), קביעה לפיה רשאי הלקוח לבטל בכל עת את ההתקשרות עם היועץ הפנסיוני.

מכאן ניתן ללמוד כי ברצותו, קובע המחוקק חובה לכלול בהסכם הוראות מסויימות, ואינו מסתפק במתן הוראה בחוק. כאמור אין בחוק קופות גמל הוראה המחייבת לכלול בהסכם, החל על המעביד ועל עובדיו, הוראה בדבר זכות העובד לבחור כל קופת גמל או כל שילוב בין קופות גמל.

חשוב לציין כי סעיף 20(ג) לחוק קופות גמל קובע כי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף זה – סעיף 20. יש אם כן להמתין ולראות אם אכן יפעל הממונה על פי סמכותו, ואם הוראותיו יכללו חובה לציין במפורש את זכות העובד כאמור.

2. האם ניתן לקבוע בהסכם הקיבוצי ברירת מחדל בדבר יעדי ההפרשות לביטוח פנסיוני, דהיינו לקבוע הוראה לפיה, בהעדר הוראה מפורשת אחרת של העובד יבוצעו ההפרשות לקופות גמל שנקבעו בהסכם.

סעיף 20(ב) לחוק קופות גמל דן בברירת מחדל כאמור, וקובע את יישומה.

"20(ב). נקבעה בדין או בהסכם, או מכוחם, קופת גמל לצורך הפקדת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), והעובד לא בחר בקופת גמל אחרת לפי הוראות סעיף זה, על אף שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן, רשאי המעביד להפקיד את התשלומים האמורים באותה קופה, בהתאם להוראות הדין או ההסכם, או מכוחם, ולפי המטרות הקבועות בדין או בהסכם, כל עוד לא בחר העובד בקופה אחרת לפי הוראות סעיף זה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפטור את המעביד מחובותיו לפי הדין או ההסכם."

סעיף זה מלמד שני דברים. האחד – נקבעה קופת גמל בהסכם, והעובד לא בחר בקופת גמל אחרת על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, רשאי המעביד להפקיד את התשלומים באותה קופה שנקבעה בהסכם. כלומר הקופה שנקבעה בהסכם היא זו שבה יופקדו תשלומי העובד והמעביד, אם לא בחר העובד קופת גמל אחרת. השני – על המעביד מוטלת חובה לתת לעובד הזדמנות לבחור בקופת גמל אחרת. ההוכחה שהמעביד קיים את חובתו, היא הקביעה בהסכם, כי בהעדר הוראה אחרת של העובד יופקדו התשלומים בקופות הגמל שנקבעו בהסכם.

קביעה כאמור לא רק פוטרת את המעביד מהוכחה כי אפשר לעובד לקבוע קופת גמל כרצונו, אלא שיש בה אף מענה לשאלה 1 לעיל – מקביעה כזו ניתן להסיק כי לעובד נתונה הזכות לבחור בכל קופת גמל שיחפוץ. קביעה זו, בהעדר הוראה של הממונה, מייתרת כמובן את הצורך לציין בהסכם את זכות הבחירה של העובד.

3. האם המעביד רשאי להתקשר עם יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני לצורך מתן ייעוץ לעובדים, ולשלם חלק משכרו של היועץ או הסוכן.

חוק הייעוץ דן במעמדם ובחובותיהם של יועץ פנסיוני וסוכן פנסיוני (האחרון עוסק בשיווק פנסיוני, אך גם בייעוץ כפי שיבואר להלן).
סעיף 20 לחוק הייעוץ דן בהסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לבין יועץ פנסיוני, וקובע תנאים מסויימים (ביניהם שאין ליועץ קשר עסקי כלשהו עם המעביד) שלגבי אחד מהם התייחסתי בשאלה 1. ברור שעולה ממנו הרשות להתקשרות בין מעביד לבין יועץ פנסיוני. חוק הייעוץ אינו דן בהסכם בין סוכן פנסיוני לבין מעביד, אך התקשרות כזו היא תופעה קיימת ואין לתאר את עסקי ביטוח החיים והפנסיה מבלי להזכיר את ההתקשרות בין מעביד לבין סוכן ביטוח (המורשה על פי חוק הייעוץ לשמש כסוכן פנסיוני/משווק). זו מן המפורסמות שאינן צריכות הוראה מפורשת בחוק.

הגדרת "ייעוץ פנסיוני" (הפעולה שמבצע סוכן פנסיוני במסגרת השיווק) בחוק הייעוץ קובעת כי הוא "מתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החסכון, שלו או של קרובו, כעמית-שכיר, כעמית- עצמאי או כמבוטח, באמצעות מוצר פנסיוני שאין לנותן הייעוץ זיקה אליו". כלומר, הייעוץ ניתן ליחיד (במקרה זה העובד) בענין מוצר פנסיוני שליועץ אין זיקה אליו. על פי הגדרת "זיקה" של אדם למוצר פנסיוני אנו למדים שלסוכן פנסיוני קיימת זיקה למוצר פנסיוני, באשר הוא מקבל טובת הנאה בקשר עם ביצוע עסקה במוצר פנסיוני – הוא זכאי לעמלה ממבטח אתו הוא קשור. מכאן שייעוץ פנסיוני כמשמעותו בחוק הייעוץ ניתן על ידי יועץ פנסיוני בלבד.
האם מתיר החוק גם לסוכן פנסיוני לתת ייעוץ לעובד?

סעיף 14 לחוק הייעוץ נותן לכך תשובה:
"14. בעל רשיון יעביר ללקוח, בעת מתן ההמלצה , מסמך בכתב, המפרט את הנימוקים להמלצתו בדבר כדאיות החיסכון של הלקוח או של קרובו באמצעות מוצר פנסיוני". בעל רשיון הוא יועץ פנסיונ י או סוכן פנסיוני.
ומהו "לקוח"? לקוח כהגדרתו בחוק הייעוץ הוא: " יחיד שהייעוץ הפנסיוני או השיווק הפנסיוני הניתן לו נוגעים לחיסכון, שלו או של קרובו, כעמית-שכיר, כעמית-עצמאי או כמבוטח".
מסעיף 14 לחוק הייעוץ ומההגדרות הנ"ל עולה המסקנה הברורה שגם סוכן פנסיוני חייב על פי החוק לתת ייעוץ ללקוח – הוא העובד. זו המשמעות של חיובו להעביר ללקוח את הנימוקים להלצתו בענין מוצר פנסיוני, ומהי "המלצה" זו, אם לא ייעוץ פנסיוני?

השאלה הבאה היא האם רשאי המעביד, המתקשר עם היועץ הפנסיוני או הסוכן הפנסיוני, לשלם את שכרם, כולו או חלקו. בדקתי ולא מצאתי איסור כזה בחוק הייעוץ. יתר על כן, בסעיף 20 לחוק זה, הקובע תנאים להתקשרות של מעביד או ארגון מעבידים עם יועץ פנסיוני, נכלל סעיף קטן 20(א)(3) כדלקמן:

"20(א)(3). תשלום שכר והחזר הוצאות ליועץ הפנסיוני בשל מתן הייעוץ הפנסיוני לעובד המשולם בידי מעביד או בידי ארגון מעבידים, ישולם ישירות מהמעביד או ארגון המעבידים ליועץ הפנסיוני (ההדגשה שלי – א.ז.), ולא ישולם מתוך הסכומים המועברים לחיסכון באמצעות המוצר הפנסיוני או מתוך הסכומים הצבורים בחיסכון כאמור".

לא למותר לציין כי שגגה יצאה מתחת ידו של המחוקק. סעיף 19 לחוק הייעוץ מפרט את רשימת טובות ההנאה שרשאי יועץ פנסיוני לקבל בקשר עם ייעוץ פנסיוני או עסקה עבור לקוח. בין היתר קובע סעיף קטן 19(א)(1) : "שכר והחזר הוצאות המשולמים ישירות מאת הלקוח, כפי שנקבע בהסכם לפי סעיף 27(ב)(3), ובכפוף להוראות סעיף 28". סעיף 28 האמור דן ב"חישובם של שכר והחזר הוצאות שיחויב בהם הלקוח בשל ייעוץ פנסיוני ושל עמלת הפצה שתחויב בהם חברה מנהלת". משמע בשכר היועץ מחוייב הלקוח, שהוא העובד, על פי הגדרת "לקוח". גם בהמשך סעיף 28 המעביד אינו מוזכר כמי שמשלם את שכר היועץ. אין אלא להסתמך על סעיף 20(א)(3) האמור, כבסיס לתשלום שכר היועץ ביד המעביד.

כאמור אין מניעה שהמעביד ישלם גם לסוכן פנסיוני את שכרו.

לסיום הדיון בסוגיה זו יש להזכיר את הוראת סעיף 20(א)(2) לחוק הייעוץ, לפיה אסורה התקשרות בין יועץ פנסיוני לבין מעביד או אגון מעבידים, אם ליועץ הפנסיוני יש קשר עסקי עם המעביד או ארגון העובדים. לדעתי, מנוסח החוק ומעיון בסעיף 18 לחוק (ראה להלן בתשובה לשאלה 5), מתן ייעוץ פנסיוני למעביד אינו בבחינת "קשר עסקי" עם המעביד.

4. האם ארגון עובדים רשאי להתקשר עם יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני לצורך מתן ייעוץ לעובדים, ולשלם חלק משכרו של היועץ או הסוכן.

ארגון עובדים אינו נזכר בחוק הייעוץ בקשר לתשלום שכר יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני. רק בענין תאגיד בנקאי המשמש כיועץ פנסיוני נקבע, בסעיף 11(ז) לחוק הייעוץ כי תאגיד בנקאי לא יתקשר עם נציגות עובדים לענין מתן ייעוץ פנסיוני לעובדים המיוצגים בידי אותה נציגות. מכלל לאו אנו שומעים הן – אין מניעה להתקשרות בין ארגון עובדים לבין יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני, לצורך מתן ייעוץ לעובדים, ולא חל איסור על תשלום שכרם בידי ארגון העובדים.

5. האם קיימת מניעה לגבי התקשרות של המעביד או ארגון העובדים עם יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני, שיש להם קשר עסקי עם חברות ביטוח, כאשר הקשר הוא ייעוץ לחברת הביטוח, לעובדיה או למבוטחיה.

אין איסור בחוק הייעוץ על יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני לתת ייעוץ פנסיוני ללקוח, בעת שהוא נותן ייעוץ פנסיוני לחברת ביטוח, לעובדיה או למבוטחיה, גם אם הייעוץ ללקוח יביא לביטוח הלקוח באותה חברת ביטוח. בענין זה יש להזכיר מספר הוראות מחוק הייעוץ. סעיף 15(א) מחייב בעל רשיון (יועץ פנסיוני וסוכן פנסיוני) לפעול לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא להעדיף את עניניו האישיים או עניניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא להעדיף ענינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.
סעיף קטן (ב) של אותו סעיף מתיר לסוכן פנסיוני, להבדיל מיועץ פנסיוני, להעדיף מוצר פנסיוני שיש לו זיקה אליו, אם הוא מתאים ללקוח, ואין לראות בהעדפה כאמור פעולה החורגת מחובותיו לפי סעיף קטן (א).
סעיף 16 מחייב בעל רשיון לנהוג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רשיון סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות, ולנקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת עניניהם של לקוחותיו.
סעיף 17(א) מחייב בעל רשיון להודיע ללקוח בכתב על כל ניגוד ענינים בינו או בין התאגיד שבו הוא מועסק או שותף, לבין הלקוח, וכן להמנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד ענינים, אלא בהסכמת הלקוח בכתב. סעיף קטן (ב) של סעיף 17 קובע כי זיקה של סוכן פנסיוני למוצר פנסיוני לא תיחשב כניגוד ענינים בינו ובין הלקוח, לענין סעיף קטן (א).
אני מזכיר זאת, מאחר שהסוכנים הפנסיוניים בהם מדובר פועלים גם כיועצים של התעשייה האוירית ושל ארגון העובדים, והתשלום עבור הייעוץ ישולם בחלקו גם על ידי התעשייה האוירית, אך אין בכך לדעתי כדי לגרום לניגוד עניינים אסור במקרה זה, מה עוד שככל הידוע לי אין הם עוסקים בייעוץ לחברה ולארגון העובדים בענייני ביטוח אחרים, כגון ביטוח אלמנטרי.

סעיף 18(א) אוסר על יועץ פנסיוני להתקשר עם גוף מוסדי (מבטח או חברה מנהלת של קופות גמל) בהסכם למתן שירותים שאינו במהלך העסקים הרגיל של היועץ הפנסיוני, אלא אם קיבל אישור לכך מהממונה. סעיף קטן (ב) של סעיף זה קובע כי קבלת תמורה בידי יועץ פנסיוני מאת גוף מוסדי, לפי הסכם למתן שירותים שאינו הסכם חריג, היא דרך פעולה העולה בקנה אחד עם חובותיו של היועץ הפנסיוני לפי סעיפי 15 ו 17.

מכל האמור לעיל עולה האפשרות המותרת של מתן ייעוץ פנסיוני על ידי בעל רשיון, אף אם הוא נותן שירותי ייעוץ לגוף מוסדי.

ונסיים קטע זה באזכור סעיף 21 לחוק הייעוץ, המחייב בעל רשיון לגלות ללקוח, בגילוי נאות, את כל הענינים המהותיים לייעוץ הפנסיוני או לשיווק הפנסיוני, לרבות את הזיקה שיש לו למוצרים פנסיוניים שלגביהם הוא עוסק בשיווק פנסיוני ומהותה, ואת דבר העדפתו את אותם מוצרים פנסיוניים.

6. האם מותר ליועץ פנסיוני לקבל, במסגרת הסכם ייעוץ פנסיוני עם מעביד או ארגון עובדים, שכר או טובת הנאה מחברת ביטוח ו/או מקופת גמל הקשורות לייעוץ ולפעילות שלו במסגרת הההתקשרות עם המעביד או ארגון העובדים.

בתשובה לשאלה 5 דנתי בבעל רשיון, יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני, המתקשר עם מעביד או ארגון עובדים, לצורך מתן ייעוץ פנסיוני לעובדים. התשובה שניתנה שם יפה גם לשאלה זו. אין מניעה שבעל רשיון יתן ייעוץ פנסיוני לעובדים בעודו מקבל טובות הנאה מותרות מגוף מוסדי, שעל מוצריו הפנסיוניים הוא ממליץ במסגרת הייעוץ.

יש להוסיף כי בגין הייעוץ הפנסיוני ללקוח שאינו המבטח, רשאי יועץ פנסיוני, להבדיל מסוכן פנסיוני, לקבל רק עמלת הפצה מקופת גמל, ששיעורה עשוי להגיע ל 0.25% מהכספים הצבורים בקופת הגמל, וזאת רק כל עוד ניתן הייעוץ, ורק אם עקב הייעוץ רכש הלקוח את המוצר הפנסיוני של אותה קופת גמל. נאסר על היועץ הפנסיוני לקבל עמלת הפצה או כל טובת הנאה מחברת ביטוח בגין רכישת מוצרים פנסיוניים על ידי לקוח שהוא נתן לו ייעוץ.

יועץ פנסיוני לא יקבל כל טובת הנאה בקשר עם ייעוץ פנסיוני, למעט שכר והחזר הוצאות מהלקוח, או עמלת הפצה מקופת גמל שאינה קופת ביטוח וכן מקרן השתלמות. כך קובע סעיף 19(א) לחוק הייעוץ. בהמשך קובע סעיף קטן (ד) של אותו סעיף:
"(ד) גוף מוסדי (מבטח או חברה מנהלת של קופות גמל – א.ז.) לא ייתן ליועץ פנסיוני טובת הנאה בקשר עם ייעוץ פנסיוני או בקשר עם ביצוע עסקה, למעט תשלום עמלת הפצה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2)." סעיף קטן (א)(2) מתיר תשלום עמלת הפצה ליועץ פנסיוני, רק מקופת גמל וקרן השתלמות, ולא מחברת ביטוח.

המסקנה היא, וזו גם המלצתי : מעביד או ארגון עובדים, שהתקשרו בהסכם להסדר פנסיוני עם חברת ביטוח, ובהסכם התחייבה חברת הביטוח לממן מתן ייעוץ פנסיוני לעובדים – יתקשרו עם סוכן פנסיוני לצורך מתן הייעוץ ולא עם יועץ פנסיוני. כאמור אסור ליועץ פנסיוני לקבל כל טובת הנאה מחברת ביטוח, ומקופת גמל הוא רשאי לקבל רק עמלת הפצה, ששיעורה זעום ביחס לעמלת סוכן ביטוח או סוכן פנסיוני, כאשר הייעוץ הפנסיוני ניתן רק לתקופה קצובה וקצרה. כמו כן אסור ליועץ פנסיוני להתקשר עם מעביד לצורך מתן ייעץ לעובדים, אם יש לו קשר עסקי עם המעביד (ראה סעיף 3 לעיל). סוכן פנסיוני רשאי לקבל עמלות ותשלומים אחרים מחברת ביטוח, כגון תשלום בגין ייעוץ פנסיוני ללקוחות.

7. האם מוטלת אחריות על המעביד או על ארגון עובדים בענין בחירת מסלול הביטוח הפנסיוני על ידי העובדים, שנעשתה על פי חוות הדעת וההמלצות של היועץ הפנסיוני.

כעקרון, אין חובה על המעביד להקנות לעובדים ביטוח פנסיוני, אלא אם כן חלה חובה זו מכח חוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה. בהנתן העובדה שביטוח פנסיוני הינו חלק מתנאי העבודה המקובלים בתעשייה האוירית, והוא נכלל מזה שנים בהסכמים הקיבוציים החלים עליה ועל העובדים, הרי שבמסגרת חובת תום הלב בקיום חוזה העבודה, על המעביד לדאוג לביטוח פנסיוני הולם לעובדים. במסגרת חובה זו, ועל פי חוק קופות גמל, על המעביד המחיל הסדר פנסיוני לעובדיו מוטלת החובה לאפשר להם לבחור בהסדר הפנסיוני המתאים לכל עובד, בהתאם לנתוניו ולפי בחירתו. אם יפעלו המעביד וארגון העובדים בדרך המפורטת להלן, לדעתי ייצאו ידי חובתם ולא תחול עליהם אחריות בענין ההסדר הפנסיוני.

א. נתנה לעובדים הזדמנות לבחור קופת גמל כרצונם, על פי האמור בסעיף 20 לחוק קופות הגמל;
ב. נקבע בהסכם קיבוצי או במסמך אחר כי עומדת לעובדים הזכות לבחור קופת גמל כרצונם, ולא לבחור בקופה שנקבעה בהסכם, מהווה חיזוק לכך שאכן ניתן לעובדים חופש הבחירה כאמור;
ג. אם התקשר המעביד עם יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני, ובהסכם נכללה (כנדרש בחוק הייעוץ) הוראה לפיה המעביד לא יתערב בתוכן הייעוץ הפנסיוני, ולא יחייב את העובדים לקבל ייעוץ פנסיוני באמצעות אותו יועץ פנסיוני, ובתנאי שקיים במלואה את ההוראה;
ד. אם התקשר המעביד ו/או ארגון העובדים עם יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני בעלי כישורים ונסיון ההולמים את מי שתפקידו לתת ייעוץ פנסיוני ברמה ובהיקף המתאימים לגודל החברה ומספר העובדים;
ה. ליועץ הפנסיוני אין קשר עסקי עם המעביד, והמעביד (או ארגון המעבידים שבו הוא חבר), כמו גם ארגון העובדים אינם זכאים לקבל טובת הנאה מהיועץ הפנסיוני או הסוכן הפנסיוני בקשר עם הייעוץ הפנסיוני, ולא קיבלו מהיועץ או הסוכן טובת הנאה כאמור;
ו. אם ידאג המעביד לכך שהיועץ הפנסיוני או הסוכן הפנסיוני יסבירו לעובדים את מהות ההסדר הפנסיוני שנקבע לעובדים בהסכם הקיבוצי או בהסכם אחר, ואת ההסדר הפנסיוני שעליו סוכם בהסכם בין המעביד לבין גוף מוסדי כמוגדר לעיל.

אם פעלו המעביד על פי התנאים דלעיל, לא תחול עליהם, אחריות בענין בחירת העובד במסלול ביטוח פנסיוני שנעשתה על פי המלצת יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני כאמור. יובהר כי גם אי קיומם של חלק מהתנאים הנ"ל, אינו גורם להטלת אחריות על המעביד לגבי מסלול הביטוח שנבחר, אך התעשייה האוירית וארגון העובדים החילו את כולם, לפיכך כללתי אותם ברשימה, כי יישום כולם מסיר לדעתי כל אבק של ספק ומחייב מסקנה כי לא תחול כל אחריות על החברה ועל ארגון העובדים בענין בחירת המסלול הפנסיוני על ידי העובדים.
 

דף הבית | גירושין