תמונת הביטוח הפנסיוני החדש – קצבה ומוצרים פיננסיים אחרים / עורך דין אלון זילברשץ

פורסם: 14/12/2009

ביום 28.1.2008 פורסם תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 [להלן - "התיקון"]. הוראות התיקון יחולו על כספים שיופקדו בקופות גמל החל מיום 1.1.2008 ואילך. על צבירה עד אותו יום יחול הדין הקודם. מאז פורסם תזכיר חוק המוסיף בעיקר הבהרות לתיקון, והתאמת פקודת מס הכנסה למצב החדש. מאמר זה ידון בהשלכות התיקון על העמיתים, שכירים כעצמאיים.

להלן עיקרי התיקון:


1. כל קופות הגמל החל בינואר 2008 יהיו קופות גמל לקצבה. כל הקופות חולקו לשני סוגים:

א. "קופת גמל משלמת לקצבה" – ממנה ניתן יהיה למשוך כספים, כלומר קופה שתשלם לעמית קצבה חודשית, או שניתן יהיה למשוך ממנה סכום הוני בכפוף לתנאים מסויימים;
ב. "קופת גמל לא משלמת לקצבה", שלמעט משיכת כספים ממרכיב הפיצויים (ועל פי תזכיר החוק האמור – גם פדיון במקרה שלא נצבר בה סכום מזערי שהוגדר כ 40,000 ₪), המשיכה ממנה תיעשה רק באמצעות העברת הכספים לקופת גמל משלמת לקצבה.

2. האישור לקופת גמל לתגמולים, או לקופה אישית לפיצויים ימשיך לחול רק לגבי כספים, שהופקדו בקופות הגמל עד לינואר 2008.

המשמעות היא שהחל בינואר 2008 ואילך קופות הגמל ההוניות יהיו קופות גמל לקצבה, וכספים שיופקדו מאותו מועד יופקדו בקופת גמל לקצבה, למרות שיופקדו באותה קופת גמל הונית (לשעבר) לכאורה.

3. ניתן להפקיד בקופת גמל מרכזית לפיצויים עד סוף שנת 2010 בכפוף לתנאים המצטברים הבאים:

א. הפקדת הכספים היא בידי מעביד, שהיה עמית בה בחודש דצמבר 2007.
ב. הפקדת הכספים היא עבור עובד של מעביד, עמית בקופה, שבגינו הופקדו כספים בקופה עבור חודש דצמבר 2007.

המשמעות: החל בינואר 2008 לא ניתן לפתוח חשבון חדש בקופה מרכזית לפיצויים, ומעביד שירצה או יחוייב להפקיד את רכיב הפיצויים, יעשה זאת בקופת גמל לקצבה.

4. משיכת כספים - מתוך הכספים שיצברו בקופה יועדו כספי הפנסיה הראשונים לתשלום קצבה חודשית בסך של 3,850 ₪ (שיוצמד למדד מדי שנה). כלומר העמיתים יחויבו לקבל את הכספים שנחסכו בקופה בדרך של קצבת מינימום חודשית, ורק מעבר לכך יהיו זכאים לבחור בין הגדלת הקצבה לבין היוון יתרת הכספים בדרך של קבלת סכום חד-פעמי.

5. הבחירה בקצבה מעבר לקצבת המינימום, או בקבלת היתרה או חלקה בסכום חד פעמי, תיעשה במועד הגיע העמית לגיל הפרישה המזכה בקבלת קצבה. לא יהיה צורך להחליט על כך בתחילת ההפקדות.

6. קצבה עד תקרה של 9,000 ₪ תהיה פטורה ממס – כקצבה (מעבר לקצבת חובה כאמור) או כהיוונה. לענין הפטור יחושבו רק כספים שיופקדו החל בשנת 2008.

7. עמית יוכל לרכוש את הקצבה ואת כיסויי המוות והנכות בקופת גמל אחת או בגופים מוסדיים שונים, ולהפריד בין החיסכון לקצבה לבין הכיסויים הביטוחיים. המטרה היא להרחיב את התחרות במתן כיסוי ביטוחי לצד חיסכון.

8. כללי המיסוי והטבות המס החלים על קופות הגמל יושוו ויאוחדו והזיכוי ממס בכל מסלולי קופות הגמל יהיה בשיעור של 35% מההפרשות. גם כאן – הגברת התחרות על ידי מתן אחידות בהטבות מס.

מדוע יזם האוצר את השינויים האלה?

מזה שנים הבינו באוצר כי יש לנקוט בצעדים כדי להבהיר לציבור שהבסיס הנכון לכל ביטוח פנסיוני הוא הבטחת קצבה , דהיינו הכנסה חודשית שוטפת לאחר פרישה, וכיסוי ביטוחי הולם למקרה מוות או נכות. מאז שנת 1992 הובטחו אגרות חוב מיוחדות מבטיחות תשואה רק לקרנות פנסיה. בשנת 1997 בוטלה האפשרות של עצמאים לפדות בתשלום חד פעמי כספים בקופת גמל לקצבה (לגבי קצבה בקופת ביטוח ההגבלה היא משנת 2000); בשנת 2000 הוחלה ההגבלה גם על עמיתים שכירים בקופת גמל לקצבה; משנת 2003 חויבו רווחים בקופת גמל לתגמולים במס בשיעור 15%, שעלה בשנת 2005 לשיעור של 20%; משנת 2006 חויבו עצמאים, כתנאי להפקדה בקופת גמל הונית, להפקיד תחילה סכום בשיעור 16% מההכנסה המזכה בקופת גמל לקצבה; החל בשנת 2004 הוגבלה משיכת כספים מקופת גמל הונית, בפטור ממס, עד גיל פרישה, ועוד קודם לכן הוטל מס רווחי הון על רווחים בקופת גמל הונית; ועתה – כל קופות הגמל הן קופות לקצבה, ויש חובה לקצבה בסכום מינימלי כרובד ראשון מכספי קופת הגמל.

הידיעה שזהו הצעד הנכון שעל כל אזרח לנקוט מתיישבת עם הצורך הלאומי. הבטחת קצבה לכל אזרח מכספים שהוא חסך כעצמאי, או כשכיר יחד עם מעבידו, עשויה למנוע מהמדינה הקצאת משאבים לתשלומים לפורשים עבור הבטחת הכנסה. השתתפות של שיעור קטן מהתושבים בכח העבודה (בישראל) בתוספת התארכות תוחלת החיים בשיעור גבוה מהגידול בילודה (כאשר חלק לא קטן מהילדים לא ישתתפו בכח העבודה) מביאה לכך שהיחס בין העובדים או משתכרים לבין כלל האוכלוסיה הולך וקטן, או במלים אחרות – יחס התלות הולך וגדל. התוצאה – חלק קטן של האוכלוסיה מממן בעבודתו חלק הולך וגדל של גמלאים. ברור שהפתרון הוא הגברת המודעות לחיסכון לגיל פרישה, ובמידת האפשר – חיוב מכח חוק, או צווי הרחבה של הסכמים קיבוציים. כך נכנס לתוקף בינואר שנה זו צו הרחבה המחייב את כל המעבידים, שלא חלה עליהם חובה כזו מכח מקור חוקי אחר, להפריש לפנסיה עבור עובדיהם. מדובר בשיעור קטן של הפרשה ההולך וגדל ויגיע בשנת 2013 ל 15% מההכנסה שעד השכר הממוצע במשק. אך יש לזכור שהצו נועד לחייב מעבידים שעד עתה לא הפרישו כלל עבור עובדיהם, ולכן גם העובדים לא הפרישו את חלקם. כך הולכת וגדלה מצבת התושבים שייהנו מביטוח פנסיוני שיבטיח להם הכנסה שוטפת בגיל פרישה, בצד קצבת זקנה של הביטוח הלאומי.

מהם המוצרים הפיננסיים שניתן לחסוך בהם?

קופות הגמל הן המכשיר הבסיסי. הן יבטיחו כאמור קצבה. הוראות החוק והתקנות ימנעו או יקטינו במידה ניכרת את הכדאיות למשיכת כספים לפני גיל פרישה. קצבה בגיל פרישה מזכה בהטבות מס משמעותיות בעיקר למקבלי קצבה נמוכה ובינונית. בנוסף לכך בעתיד יהיה ניתן למשוך סכומים נוספים בפטור ממס. כאן יש לנקוט במושג מקובל בשוק הביטוח: שילובים פנסיוניים. האפשרויות לחיסכון וביטוח מגוונות. יש לנהוג בשיקול דעת: לחסוך או להפקיד ביעדים המקנים פתרון לצרכים הביטוחיים והכספיים של המשפחה. כל צעד חייב להיעשות לאחר קבלת ייעוץ מאיש מקצוע מורשה ומנוסה. עולם הביטוח הפנסיוני הפך למורכב יותר אך גם מבטיח יותר.

מי שהבטיח לעצמו קצבה בסכום משמעותי (וכמובן ביטוח הולם למקרי מוות ונכות) עומד בפני השאלה: האם להפקיד בקופת גמל ולהמתין עד גיל פרישה (משיכה מוקדמת מחייבת במס הכנסה) או להפקיד במכשירים פיננסיים אחרים – קרנות נאמנות, אגרות חוב או מניות. במצב הנוכחי של שוק ההון ברור שהשקעה כזו אינה אטרקטיבית או לפחות מסוכנת . יחד עם זאת אין לשכוח כי כמו בארה"ב גם במדינות אחרות השקעה חופשית בשוק ההון מקנה תוספת משמעותית לחיסכון המשפחתי ועשויה להגביר את הביטחון הכלכלי בגיל פרישה. כספי קופות הגמל מיועדים למטרה חשובה ביותר בחיי התושבים: בצד בריאות טובה כספים אלה יבטיחו את הקיום בתקופת החיים שלאחר גיל הפרישה. תקופה זו עשויה, על פי חישובי אקטואריה מעודכנים להמשך שנים רבות. גבר שהגיע היום לגיל 65 צפוי להגיע לגיל 87 ואישה בגיל זה לגיל 90!

במסגרת אותה מגמה, של הבטחת סכומים בגיל פרישה, מעודד האוצר את קופות הגמל לקבוע מסלולים שונים לפי חתך גיל, כאשר בגיל צעיר ניתן להשקיע במסלול הכרוך בסיכון יחסי רב יותר, וככל שקרבים לגיל הפרישה ולמועד השימוש בכספים, כך רצוי לעבור למסלול השקעה עם סיכון נמוך. בקרנות הפנסיה המקיפה קיימים מסלולים רבים – מסלול כללי המקובל על כל המצטרפים החדשים בגיל צעיר; מסלול עם הבטחת קצבת נכות בשיעור 75% מהשכר; מסלול המבטיח קצבת זקנה מוגברת – עתיר חיסכון; מסלול עם קצבת שאירים ונכות לפחות בשיעור שנקבע וכד'. בקרן פנסיה כללית, שאינה זכאית לאגרות חוב מבטיחות תשואה, ניתן להגדיל את הקצבה העתידית. אין בה תקרה להפקדה כפי שהיא קיימת בקרן מקיפה (בה מותר להפקיד לא יותר מ 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק). ייתכן שבעתיד יכללו קרנות הפנסיה הכלליות גם כיסויי מוות ונכות לפני גיל הפרישה.

יש לזכור כי משיכת כספים מקופת גמל לתגמולים (שהופקדו עד שנת 2008) תהיה פטורה ממס כאמור רק בגיל הפרישה, ורק עד תקרת הפקדה מוטבת – 15,720 ₪ בשנת 2008. מעבר לכך מוטל מס רווחי הון בשיעור 20%, אותו שיעור מס המוטל על רווחים מהשקעות פיננסיות אחרות כגון תוכניות חסכון בבנק, מניות, אג"ח והשקעה בקרן נאמנות. משנת 2008 הכספים מופקדים רק בקופות גמל לקצבה, ופדיונם בסכום חד פעמי (לאחר שהובטחה קצבת המינימום) מחייב מס בשיעור השולי ולפחות 35%. יש כנראה נטייה באוצר להגדיל את הטבות המס על קצבאות או כספי פדיון מקופת גמל לקצבה, לאחר שהובטחה קצבת החובה.

לבסוף יש לציין את קרנות ההשתלמות, המהוות השקעה לזמן קצר, אם כי אין מניעה (ואף מומלץ) לשמר בהן את הכספים לתקופה ארוכה. לאחר שש שנים פטורים כל הכספים ממס. לפיכך אפיק זה מהווה אפיק אטרקטיבי במיוחד. כידוע ההשקעה בו מוגבלת. לגבי שכירים – בגין שכר שאינו עולה על פעמיים השכר הממוצע במשק; לגבי עצמאיים – בשנת 2008 עד 7.5% מהכנסה שנתית של 224,000 ₪.

דף הבית | גירושין