תשלום פיצויי פיטורים מקופת גמל בתקופת משבר בשוק ההון / עורך דין אלון זילברשץ

פורסם: 14/12/2009

תקופת משבר בשוק ההון, בה אנו נתונים עתה, מלווה כמובן בירידות שערים בבורסה לניירות ערך, וכתוצאה ירידה בערכם של הכספים הצבורים בקופות הגמל. מצב זה מעלה שאלה בלתי נמנעת: מי אחראי להפסדים אלה, ומתי מסתיימת אחריותו של המעביד החייב בתשלום פיצויי פיטורים? בשאלה זו נתקלים מעבידים ועובדים רבים. הנושא כאוב במיוחד לעצמאיים, שסברו שהפקדה שוטפת של כספים למטרת תשלום פיצויי פיטורים בקופות גמל אישיות לפיצויים, בניגוד לעבר, יצאו ידי חובתם ולא ייאלצו להוסיף (או להשלים רק סכומים קטנים) כספים בעת סיום עבודתם של עובדים הזכאים לפיצויי פיטורים. השאלה הגדולה כאן היא כמובן - מהו המועד בו חייב המעביד לשלם פיצויי פיטורים, כאשר הם מופקדים בקופת גמל אישית לפיצויים, מתי נפסקת אחריותו לגובה הסכום שנצבר בקופה?

סעיף 20(ה) לחוק הגנת השכר התשי"ח- 1958 קובע:

" מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעביד, לא יהיה זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל בכתב,תוך 15 יום מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים כי הוא מסכים לתשלומם;..."

סעיף 20(א) לחוק האמור קובע מהו המועד לתשלום פיצויי הפיטורים. לענייננו, המועד הוא יום הפסקת יחסי עובד ומעביד. כלומר באותו יום יש לשלם, אך על פי סעיף קטן (ה) הנ"ל, הזכאות לפיצויי הלנה קמה רק אם המעביד לא הודיע לקופת הגמל בתוך 15 יום מיום הפסקת יחסי עובד ומעביד, כי הוא מסכים לתשלומם.

לפיכך, אם הודיע המעביד לקופת הגמל בתוך 15 יום מסיום יחסי עובד ומעביד על הסכמתו לשלם את הכספים לעובד, אין הוא חייב בפיצויי הלנה אף אם ביצוע התשלום בפועל (העברת הכספים לבעלות העובד) נמשך תקופה ארוכה יותר.המעביד יצא ידי חובתו שנקבעה בחוק הגנת השכר.

בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 1091/02, מלון אייל ונורית ב"עמ ואח' – שריקי) דן בית הדין במקרה בו המעביד העביר לעובד את הבעלות על הפוליסה אך את טופס 161 מסר לעובד ולחברת הביטוח רק שנתיים לאחר מכן. העובד היה חשב במקצועו ומנהל מחלקת החשבונות של המעביד ולפיכך לא נפסקו פיצויי הלנה, אך בית הדין קבע כי ככלל מגיעים לעובד פיצויי הלנה במקרים בהם המעביד מאחר במסירת הטופס.

בפסק דין אחר (דב"ע נג/3-234, ברקן – טלדיין אינטרקונטיננטל בע"מ) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי במקרים בהם לא חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, לא ישוחרר המעביד מחובת השלמה של הפיצויים המגיעים לעובד, בהודעה לקופת גמל על הסכמתו לתשלומם לעובד, אם הסכום שנצבר נופל מסכום פיצויי הפיטורים שהעובד זכאי להם על פי חוק פיצויי פיטורים.

המסקנה לדעתי היא שאם מסר המעביד לעובד טופס 161 בתוך 15 יום מיום סיום יחסי עובד ומעביד – יצא המעביד ידי חובתו ולא יהיה אחראי להפסדים שנגרמו לאחר מכן, אף אם טרם הושלמה העברת הכספים לבעלות העובד. זאת, אם במועד סיום העבודה לא נפל סכום הפיצויים שנצבר בקופת הגמל על הסכום המגיע לעובד. כל מה שקורה לאחר מסירת טופס 161 אינו באחריות המעביד.

המועד הקובע לחישוב סכום הפיצויים הוא המועד לתשלומם על פי החוק - מועד סיום יחסי עובד ומעביד, ועל המעביד למסור לעובד טופס 161 בתוך 15 יום מאותו מועד. במועד זה נעשה החישוב. אם נעשה החישוב קודם לכן, ולעיתים נעשה חישוב ערך פדיון הפיצויים בפוליסות ביטוח מנהלים לפני יום הפסקת יחסי עובד ומעביד, סכום הפיצויים הקובע יהיה זה שנצבר בקופת הגמל במועד סיום יחסי עובד ומעביד. המועד שנקבע בסעיף 20(א) למסירת הודעת המעביד נוגע רק לעניין פיצויי הלנה, ואין הוא מתייחס לגובה סכום הפיצויים שנצבר. אותו יש לחשב כאמור במועד שנקבע בסעיף 20(א).

לאחר מסירת טופס 161 במועד, אין המעביד אחראי להפסדים שנגרמו לאחר מכן. יודגש – גם אם מסר המעביד את הטופס במועד, הוא פטור מתשלום פיצויי הלנה, אך אינו פטור מהשלמת הפיצויים אם במועד סיום יחסי העבודה ערך פדיון הפיצויים נופל מסכום הפיצויים הסטטוטורי.

אם ייקבע למשל שהמועד הקובע לחישוב הסכום יהיה יום תשלום הכספים לעובד או היום בו קופת הגמל/ביטוח העבירה את הבעלות על הכספים לעובד, יחל מעגל שוטה שאין לו סוף: בתקופה של הפסדים יפחת סכום הפיצויים במועד העברת הבעלות – המעביד ישלים את ההפרש – עד שישלים בפועל את הסכום שוב יורדים השערים – המעביד שוב ישלים – שוב יורדים השערים בין היום בו נודע למעביד על החסר ועד ליום בו השלים אותו– וכך הלאה, עד שנכסי ההשקעה של קופות הגמל יעברו לעליות. אין להעמיד את המעביד במצב אבסורדי זה, ולכן לדעתי הפתרון ההגיוני הוא שהסכום הקובע הוא זה הקיים בקופת הגמל במועד הקובע לחישוב – הוא מועד סיום יחסי עובד ומעביד. לאחר מכן חלה על המעביד רק החובה לעמוד במועדים שנקבעו למסירת הודעה לקופת הגמל ולמסירת טופס 161 (חלק המעביד) לקופה.

אין לסיים דיון בנושא זה מבלי לציין שוב – אם חל על הפקדות המעביד לפיצויים הפטור לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963, יוצא המעביד ידי חובת הפיצויים בעצם התשלום לקופת הגמל, לגבי מלוא השכר המזכה בפיצויים ולגבי התקופה בה התמיד בהפקדות. אין הוא נושא באחריות להפסדים, ולא נעשה כל חישוב של הפיצויים (למעט לצורך מס, ואין למעביד נגיעה בענין זה).

אין באמור לעיל משום המלצה למעביד לחתום יחד עם העובד על הסכם לפי האישור הכללי לפי סעיף 14, וכך להחילו על ההפקדות בקופת הגמל. כל מעביד יעשה את שיקוליו הכלכליים אם כדאי לו להחיל את סעיף 14 האמור, ולפטור עצמו מחובת השלמה של פיצויי פיטורים במועד סיום העבודה. יש להבהיר שהשלמה כזו נדרשת כאשר שכר העובד עולה מעבר לרווחי השקעה שנוספו לכספי הפיצויים הצבורים בקופה. זאת, מהסיבה שפיצויי פיטורים מחושבים על פי השכר האחרון המוכפל בתקופת העבודה. יחד עם זאת המעביד העצמאי יכול להעריך מה הסיכוי שהעובדים או חלקם יסיימו את עבודתם בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, כלומר שלא התפטרו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.

לא מיותר לציין שועדת העבודה של הכנסת אישרה הצעת חוק המבטיחה לעובד, לאחר שלוש שנות עבודה, פיצויי פיטורים עם סיום העבודה, גם אם התפטר. החוק טרם עבר סופית במליאה ולא ברור עתידה של הצעת החוק בכנסת החדשה.

דף הבית | גירושין