אכיפת חוקי עבודה בישראל / עורך דין אלון זילברשץ

פורסם: 14/12/2009


המאפיין את דיני העבודה בישראל, לעומת ענפי משפט אחרים, הם שניים – העדיפות היא למשפט העבודה הקיבוצי ולמו"מ קיבוצי, שתוצאותיו הסכם קיבוצי ולרוב צו הרחבה; והשני: עיקר חוקי עבודה הם חוקי מגן, המקנים הגנה לעובד, קובעים את הזכויות הבסיסיות בעיני המחוקק, והצדדים ליחסי העבודה אינם רשאים לוותר עליהן או להתנות עליהם אלא רק להוסיף עליהן, לטובת העובד כמובן. זהו ההבדל הבסיסי בין התקשרות חוזית לביצוע עבודה לבין חוזים אחרים.

חוקי המגן וצווי ההרחבה נותנים לעובד הגנה ומקנים לו תנאי עבודה מינימאליים. במקביל יש צורך במערכת אכיפה שתבטיח את קיומן של הוראות חוקי המגן. ללא אכיפה נותרת הוראת החוק במקרים רבים אות מתה והתוצאה – עובדים רבים, בעיקר בענפים מסויימים, אינם זוכים לקבל את הזכויות שנקבעו בחוקי המגן ואין מי שיכפה על המעבידים לקיים את החוק. ענפים רווי כח אדם, בעיקר אלה בהם מועסקים העובדים על ידי קבלני כח אדם, כגון שמירה, אבטחה וניקיון מועדים לקיפוח העובדים ולהעסקתם בשכר שמתחת לשכר המינימום ובתנאי עבודה מחפירים. מאחר שעיסוק של קבלן כח אדם מחייב רגולציה לא נוחה, הוצאות לא קטנות וכפוף לחוק מכביד (חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כח אדם, תשנ"ו – 1996), נפוצה תופעה של העסקת עובדים על ידי קבלני שירותים. חברה מעניקה שירותי ניקיון או אבטחה למזמין השירות, מעסיקה את עובדיה בחצרים של המזמין (במפעלו, במשרדיו וכד') ומקבלת תשלום עבור כל עובד, מבלי שתוכפף להוראות המכבידות של החוק האמור, שכן אין היא קבלן כח אדם, אלא קבלן שירותים. בשני סוגי ההעסקה נפוצות כאמור תופעות של קיפוח זכויות העובדים. אגב, כבר הוגשה הצעת חוק של חבר כנסת שנועדה להשוות את מעמדם של קבלני כח אדם למעמד קבלני השירותים.

אכיפה של הוראות שנועדו להגן על העובדים היא אחת הדרכים להקטין את העוני ולהקטין את הגידול באי השוויון בחלוקת ההכנסות, תופעות ההופכות למגמה מתחזקת בשנים האחרונות. לטיפול בתופעות אלה הוקמה וועדת היגוי לאכיפת חוקי עבודה, בהשתתפות הממשלה, נציגי המעבידים ונציגי העובדים. במקביל הוגשה בענין זה הצעת חוק של ח"כ שלי יחימוביץ'. המלצות ועדת ההיגוי מוסיפות להצעת החוק (שתואמה עם המעסיקים וההסתדרות) נושאים נוספים שישולבו כנראה בהצעת חוק שתוגש על ידי הממשלה, או בהשלמות להצעת החוק של יחימוביץ'.

החקיקה הצפויה כוללת מספר חידושים שנועדו להגביר את מודעותו של המעביד לחובותיו ולהבטיח שהעובד יקבל את כל המגיע לו מבחינת שכר וזכויות סוציאליות. על מפרי הוראות חוקי העבודה יוטל עיצום כספי, דהיינו שר התמ"ת או מי שימונה על ידו יהיה מוסמך להטיל "קנס"| על מעביד המפר את החוק; בנוסף לעיצום הכספי , אם נמשכת ההפרה, יינקטו נגד המעביד הליכים פליליים (בחברה – נגד נושאי משרה – מנהל, שותף,או מי שאחראי לענין שבו נעשתה ההפרה); העיצום הכספי וההליכים הפליליים לא ימנעו גם תביעה אזרחית של העובד כנגד המעביד לקבלת מלוא הזכויות המגיעות לו; החידוש – מזמין השירותים או המעסיק בפועל של העובדים שנשלחו על ידי קבלן כח אדם או קבלן השירותים יהיה אחראי אחריות מינהלית על הפרת חוק שנעשתה על ידי המעביד הישיר – הקבלן. אחריותו של המזמין תחול רק בענפי עבודה שיפורטו בחוק (ובראשם שמירה, ניקיון והסעדה); הממשלה תיישם את העקרונות שסוכמו ותחייב את המשתתפים במכרזים לפרט את מרכיבי השכר לעובדים ואת השכר המינימלי שישלמו. בנוסף יורה החשב הכללי למשרדי הממשלה לצרף למסמכי המכרז תמחיר ערך שעת עבודה שהקבלן המשתתף במכרז יחוייב שלא לגרוע ממנו. נוהל זה יעוגן, בענפי השמירה, הניקיון וההסעדה, בחקיקה.

להלן דוגמאות של הוראות חוקי מגן שמומלץ מאד למעבידים לקיימן ולא לגרוע מהן.

  • חוק שכר מינימום. להקפיד על תשלום שכר שלא יפחת משכר המינימום שנקבע בחוק, לחודש, ליום או לשעה.
  • חוק שעות עבודה ומנוחה. להקפיד על תשלום גמול שעות נוספות לעובד שעבד מעל מכסת השעות היומית (9 שעות ליום בשבוע עבודה של חמישה ימים) – תוספת של 25% לכל אחת משתי השעות הנוספות הראשונות ותוספת של 50% לכל שעה נוספת. למנוע העבדה במנוחה השבועית.
  • חוק חופשה שנתית. במידת האפשר להקפיד על חופשה שנתית במכסה שנקבעה בחוק או בהסכם העבודה בכל שנה.
  • חוק עבודת נשים . לא לפטר עובדת בהריון (בית הדין חייב בפיצויים מעביד שפיטר עובדת בהריון גם אם הותק שלה היה פחות מששה חודשים כפי שנקבע בחוק). לא לפטר ולא לתת הודעה מוקדמת לפיטורים לעובדת בחופשת לידה או בימי היעדרות המותרת לפי חוק זה לאחר הלידה, ובמשך ששים יום שלאחריהן.
  • חוק עבודת הנוער. להעסיק נוער רק בשעות שנקבעו בחוק. לא להעסיק ילדים מתחת לגיל 15אלא רק בתנאים שנקבעו בחוק, כגון בחופשת לימודים ובעבודות קלות כפי שקבע השר בתקנות.
  • חוק דמי מחלה. יש לשלם לעובד שנעדר עקב מחלה דמי מחלה לפחות על פי החוק, ועד מקסימום ימי מחלה נצברים כפי שנקבע בחוק.
  • הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה על פי חוק הסכמים קיבוציים. מעביד החבר בארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי כללי חייב בקיומן של כל הוראות ההסכם הקיבוצי. הסכמים קיבוציים כלליים שהורחבו בצו הרחבה על ידי שר התמ"ת מחייבים את כל המעבידים, גם אלה שאינם חברים בארגון המעבידים שהוא צד להסכם. צווי הרחבה ידועים הם בנושא תשלום הוצאות נסיעה לעבודה (המחייבים תשלום בנוסף לכל משכורת שנקבעה), בנושא דמי הבראה וכמובן צווי הרחבה המחייבים תשלום תוספת יוקר. יש להזכיר בענין זה את ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 19.7.07 בין לשכת התיאום וההסתדרות, המחייב את כל המעבידים החברים בארגונים המסונפים ללשכת התיאום לרבות לה"ב, בביטוח פנסיוני לעובדים שייעשה בקופת גמל לקצבה. שיעור ההפרשה יעלה בהדרגה ויהיה 15% מהשכר שעד השכר הממוצע במשק (7,537 ₪) – 5% על חשבון המעביד לתגמולים; 5% על חשבון המעביד לפיצויים ו – 5% על חשבון העובד. תשלום המעביד על חשבון פיצויים לא יוחזר למעביד , אף אם נסתיימו יחסי העבודה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים, אלא אם בנסיבות אלה משך העובד כספים מקופת הגמל לקצבה שלא עקב אירוע מזכה (מוות, נכות או גיל 60), או אם סיום העבודה נעשה בנסיבות הפורטות מתשלום פיצויי פיטורים עקב הפרת משמעת חמורה או עבירה אחרת שנקבע שהעובד העובר אינו זכאי לפיצויי פיטורים גם אם פוטר עקב מעשיו. ההסכם הקיבוצי האמור ייכנס לתוקף מיד כאשר יפורסם צו הרחבה להוראותיו על ידי שר התמ"ת. ענפי השירותים, שהמעסיקים בהם חברים בלה"ב מאופיינים בכך שלא קיימת ברוב מקומות העבודה הקטנים הפרשה לביטוח פנסיוני לעובדים. על חברי לה"ב להיערך לקיום הוראות ההסכם הקיבוצי, יחד עם המעבידים האחרים במשק שלא נוהגים להפריש לביטוח פנסיוני לעובדיהם.
דף הבית | גירושין