תשלום פיצויים מקופת גמל / עורך דין אלון זילברשץ

פורסם: 14/12/2009

בימים אלה של משבר פיננסי שאחת מתוצאותיו היא נפילת שערים בבורסות העולם וכמובן בישראל, צפה ועולה בעיה בה נתקלים מעבידים ועובדים רבים. בניגוד לעבר, דחייה בקבלת כספים מקופות גמל גורמת לשחיקת הכספים הצבורים. כאשר מדובר בכספי פיצויי פיטורים המיועדים לתשלום לעובדים המסיימים את עבודתם, ברור שהדבר גורם לדאגה רבה לעובדים ומעלה את השאלה הבלתי נמנעת – מי יישא בהפסד הנגרם במהלך התקופה שבין סיום העבודה למועד קבלת הכספים או העברת הבעלות בהם על שם העובד. במאמר זה אתייחס לשאלה: מהו המועד בו חייב המעביד לשלם פיצויי פיטורים, כאשר הם מופקדים בקופת גמל, מתי נפסקת אחריותו לגובה הסכום שנצבר בקופה. שאלה זו מעסיקה רבים בענף הביטוח הפנסיוני ומן הראוי למצוא לה תשובה.

סעיף 20(ה) לחוק הגנת השכר התשי"ח- 1958 קובע:

" מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעביד, לא יהיה זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל בכתב,תוך 15 יום מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים כי הוא מסכים לתשלומם;..."

סעיף 20(א) לחוק האמור קובע מהו המועד לתשלום פיצויי הפיטורים. לענייננו, המועד הוא יום הפסקת יחסי עובד ומעביד. כלומר באותו יום יש לשלם, אך על פי סעיף קטן (ה) הנ"ל, הזכאות לפיצויי הלנה קמה רק אם המעביד לא הודיע לקופת הגמל בתוך 15 יום המיום הפסקת יחסי עובד ומעביד, כי הוא מסכים לתשלומם.

המסקנה מהאמור לעיל היא שאם הודיע המעביד לקופת הגמל בתוך 15 יום מסיום יחסי עובד ומעביד על הסכמתן לתשלומם לעובד, הוא יצא ידי חובתו שעל פי חוק הגנת השכר.

בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 1091/02, מלון אייל ונורית ב"עמ ואח' – שריקי) דן בית הדין במקרה בו המעביד העביר לעובד את הבעלות על הפוליסה אך את טופס 161 מסר לעובד ולחברת הביטוח רק שנתיים לאחר מכן. העובד היה חשב במקצועו ומנהל מחלקת החשבונות של המעביד ולפיכך לא נפסקו פיצויי הלנה, אך בית הדין קבע כי ככלל מגיעים לעובד פיצויי הלנה במקרים בהם המעביד מאחר במסירת הטופס.

בפסק דין אחר (דב"ע נג/3-234, ברקן – טלדיין אינטרקונטיננטל בע"מ) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי במקרים בהם לא חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, לא ישוחרר המעביד מחובת השלמה של הפיצויים המגיעים לעובד, בהודעה לקופת גמל על הסכמתו לתשלומם לעובד, אם הסכום שנצבר נופל מסכום הפיצויים הסטטוטורי.

העולה מהמקובץ הוא שאם מסר המעביד לעובד טופס 161 בתוך 15 יום מיום סיום יחסי עובד ומעביד – יצא המעביד ידי חובתו. זאת, אם במועד סיום העבודה לא נפל סכום הפיצויים שנצבר בקופת הגמל על הסכום המגיע לעובד. כל מה שקורה לאחר מסירת טופס 161 אינו באחריות המעביד.

כלומר המועד הקובע לחישוב סכום הפיצויים הוא מועד סיום יחסי עובד ומעביד, ועל המעביד למסור לעובד טופס 161 בתוך 15 יום מאותו מועד. חשוב להבהיר כי המועד לחישוב סכום פיצויי הפיטורים הוא יום הפסקת יחסי עובד ומעביד. במועד זה נעשה החישוב. אם נעשה החישוב קודם לכן, ולעיתים נעשה חישוב ערך פדיון הפיצויים בפוליסות ביטוח מנהלים לפני יום הפסקת יחסי עובד ומעביד, יהיה תמיד סכום הפיצויים במועד סיום יחסי עובד ומעביד. המועד שנקבע בסעיף 20(א) למסירת הודעת המעביד נוגע רק לענין פיצויי הלנה, ואין הוא מתייחס לגובה סכום הפיצויים שנצבר. אותו יש לחשב כאמור במועד שנקבע בסעיף 20(א).

לאחר מסירת טופס 161 במועד, אין המעביד אחראי להפסדים שנגרמו לאחר מכן. יודגש – גם אם מסר המעביד את הטופס במועד, הוא פטור מתשלום פיצויי הלנה, אך אינו פטור מהשלמת הפיצויים אם במועד סיום יחסי העבודה ערך פדיון הפיצויים נופל מסכום הפיצויים הסטטוטורי.

לדעתי זו הדרך היחידה לקבוע את המועד ואת האחריות. אם נתאר לעצמנו שהמועד יהיה יום תשלום הכספים לעובד או היום בו קופת הגמל/ביטוח העבירה את הבעלות על הכספים לעובד, כי אז בתקופה של ירידה מתמשכת בשערים, יפחת סכום הפיצויים במועד העברת הבעלות – המעביד ישלים את ההפרש – עד אז שוב יורדים השערים – המעביד שוב ישלים – שוב יורדים השערים בין היום בו נודע למעביד על החסר ועד ליום בו השלים אותו– וכך הלאה, עד שנכסי ההשקעה של קופות הגמל יעברו לעליות. אין להשלים עם מציאות כזו.

דף הבית | גירושין