פנסיה חובה - הסדר מטיב

פורסם: 20/1/2011

צו ההרחבה לפנסיית חובה הוחל על עובדים אשר אינם זכאים להסכם מיטיב החל מ-1.1.2008.
רבות נכתב ונאמר על צו ההרחבה על האחוזים להם מחוייב המעסיק להפקיד עבור עובדו , על תחולת הצו מבחינת לוחות זמנים ועוד.
בתת פרק זה ננסה לתת כמה דגשים , דוקא לעובדים אשר הצו לא חל עליהם, עובדים הזכאים להסדר מיטיב.
על כל מעסיק לודא שיכות ענפית או מכח הסכם קיבוצי כללי, הסכם קיבוצי מיוחד או צו הרחבה.
לצערנו פעמים רבות אנו נתקלים במעסיקים אשר אינם מודעים כי יכול וחלים עליהם תנאים לעובדים אך ורק מכח השיכות הענפית אף אם אותו מעסיק לא חתם בפועל על הסכם כלשהו.

הסדר מיטיב מוגדר בצו כאחד מאלה:

עובד המבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו בביטוח פנסיוני, אם שיעור ההפרשה עבורו לקופת גמל, בהסדר קצבתי או הוני, עומד לכל הפחות על 10%. אם ההפרשה אינה כוללת את רכיב הפיצויים,תחול על המעביד חובת הפקדת רכיב פיצויי פיטורים בשיעורים שנקבעו בצו. כך המצב, על פי צו הרחבה, בענפי היבוא, יצוא, מסחר סיטונאי ושירותים מסויימים.
בנוסף חשוב לציין כי ההפקדה לפיצויים על פי האחוזים הנקובים בצו חייבת להיות לקופה אישית וכך למשל מעסיק אשר נוהג להפריש עובר כל עובדיו לקופה מרכזית לפיצויים לא בא בידי כך למילוי הוראות הצו

עובד המבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, מכוח הסכם לביטוח פנסיוני, כך ששיעור ההפרשות בגינו עומד לכל הפחות על 11.5% משכרו (5.5% תגמולי עובד ו- 6% תגמולי מעביד) או בהסדר פנסיית יסוד בקרן פנסיה ותיקה. על המעביד תחול חובת הפקדת רכיב פיצויי הפיטורים בשיעורים שנקבעו בצו.

עובד המבוטח או שמעבידו חייב לבטחו בביטוח פנסיוני הכולל גם ביטוח למקרה אבדן כושר העבודה, בהפרשות שאינן נופלות מהשיעורים הבאים – 5% תגמולי מעביד; 5% חלק עובד; 5% לפיצויים. הצו כמובן לא יחול על עובד כזה.

עובד הזכאי לפנסיה תקציבית הממומנת על ידי המעביד, וכוללת פנסיית זקנה וכיסויי מוות ונכות, ובלבד שההסדר אינו נופל מההסדר הקבוע בצו.


חשוב להדגיש כי נקבע בצו שאין הוא בא לגרוע מזכויות עובדים שחל עליהם הסדר מיטיב מכל מקור אחר – הסכם קיבוצי, צו הרחבה אחר או חוזה עבודה אישי. כלומר, אם חלה חובה להפקדות לקופות גמל בשיעור מיטיבים לעובד, או אם בפועל מפקיד המעביד מעבר לשיעורים שנקבעו בצו זה, חייב המעביד לפעול על פי ההסדר המיטיב, או להמשיך בהפקדות בשיעור גבוה יותר ממה שנקבע בצו.

יחד עם זאת, במקומות עבודה שבהן אין חובה מכח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או הסדר קיבוצי (הסדר שבפועל מחילים אותו בדרך קבע על כל העובדים, או על סוגי עובדים), רשאי המעביד לקבוע בחוזה העבודה לעובדים חדשים שיעור הפקדות בקופות גמל הנופל מזה שנקבע לעובדים אחרים, אך כמובן לא פחות ממה שקובע צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.

המעבידים חייבים לברר מהו ההסדר הפנסיוני החל עליהם. עוד לפני פרסום צו ההרחבה הנדון כאן, פורסמו צווי הרחבה החלים על רובו המכריע של המשק. צווים אלה קובעים חובה של ביטוח פנסיוני לעובדים.

להלן דוגמאות לכמה צווי הרחבה החלים במשק:: בענפי התעשייה (ייצור) חל צו הרחבה המחייב את כל המעבידים והעובדים לביטוח פנסיוני מקיף – הפרשה מינימלית כוללת של 17.5% לקרן פנסיה, או הפרשה של 18.33% בתוספת תשלום נוסף להבטחת פיצוי חודשי בשיעור 75% מהשכר במקרה אבדן כושר העבודה – בביטוח מנהלים; בחברות כח אדם ובענף השמירה והאבטחה קיימת חובת הפרשה לביטוח פנסיוני בשיעורים דומים. ואלה הן רק דוגמאות.
רשימה מקיפה של צווי הרחבה בענין ביטוח פנסיוני נמצאת באתר משרד התמ"ת באגף הממונה הראשי על יחסי העבודה - www.moital.gov.il

לסיכום:
על מנת להמנע ממצב של תביעות עתידיות על כל מעסיק לבדוק היטב את חבותו הפנסיוניות לעובדיו. חבות זו כאמור חלה מכוחם של הסכמים קיבוצים וצוי הרחבה הקימים במשק העבודה. יחד עם זאת חשוב לדעת כי כיום לא יתכן מצב של עובד שכיר (אלא אם כן מוחרג באופן מפורש על ידי הצו) ללא תנאים סוציאלים מינימלים ,על פי האחוזים הנקובים בצו ההרחבה , לפחות.

דף הבית | גירושין