הפרשות עבור עובדים זרים

פורסם: 20/1/2011


חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991

"עובד זר" מוגדר כ"עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה".
חוק עובדים זרים (להלן: "החוק") קובע הוראות מפורשות בענין הפרשות עבור עובד זר בסעיף 1יא - פרק ד': הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל, כדלקמן:
" 1יא. (א) השר (שר התמ"ת – א.ז.) באישור הוועדה (ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת – א.ז.) רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת מעבידו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש (להלן – הפיקדון).
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת השר, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) (בוטל).

(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע השר, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעביד או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על מעביד ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג–1963.

................
................
................
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד). (הסכום צמוד למדד מדי 1 בינואר, משנת 2000 – א.ז.)."

הבהרה ומסקנה

יש להבהיר כי על פי ההגדרה, גם פלשתינאים תושבי יהודה ושומרון נחשבים כעובדים זרים. יחד עם זאת, על פי סעיף 6ג' לחוק עובדים זרים – לא חל עליהם סעיף 1יא שחלקו מצוטט לעיל. לפיכך על פלשתינאים תושבי יהודה ושומרון העובדים בתחומי הקו הירוק תחול החובה לשלם את ההפרשות הסוציאליות במסגרת שירות התעסוקה בלבד. לגבי פלשתינאים תושבי יהודהושומרון העובדים במפעלים ישראלים, קבע בית המשפט העליון כי חוקי העבודה הישראלים יוחלו על עובדים כאמור המועסקים באזורי תעשייה בבעלות ישראלית, כגון ברקן או מעלה אדומים. כלומר יחולו לגביהם הוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה כמו על עמיתיהם הישראלים.

המסקנה מהוראת החוק – אסור לשלם תשלומים עבור עובד זר לקופות גמל. החוק מתיר תשלומים רק לקרן המיוחדת או בתקופת מעבר עד שתאושר הקרן, לחשבון בנק נושא רווחים על שם העובד הזר. כך הבהיר משרד התמ"ת בהודעה לציבור המפורסמת באתר האינטרנט של משרד התמ"ת.

בית הדין לעבודה יחייב מעביד, שלא קיים את חובתו, לשלם לעובד הזר את הסכומים שהיה עליו להפקיד בקרן המיוחדת או בחשבון הבנק בתוספת ריבית והצמדה. בכל מקרה אין להפריש עבור עובדים זרים לקרנות פנסיה או לקופות גמל כלשהן, למרות האמור בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה.

דף הבית | גירושין