על אכיפה מנהלית בגופים מוסדיים- עו"ד עודד סלע

פורסם: 12/9/2011

בתחילת אוגוסט 2011 נחקק חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשע"א - 2011 המתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א - 1981 וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה - 2005 (קודם לכן נחקק "חוק האכיפה המנהלית", במסגרת תיקון 45 לחוק ניירות ערך ותיקון 14 לחוק החברות, שלמעשה עברו התאמה לחקיקה הספציפית העוסקת בגופים מוסדיים).

במסגרת החוק הוקנו למפקח על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, ולמי שהוא יסמיך לכך מעובדי משרד האוצר, סמכויות פיקוח נרחבות שלא היו קיימות עד כה בחקיקה:

א. לדרוש מכל אדם למסור כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק הפיקוח על הביטוח חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק הפיקוח על הביטוח;

ב. להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד, אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך (לרבות פלט מחשב) הנוגעים לפעילותו;

ג. כאשר יש למפקח יסוד סביר להניח, כי אדם ביצע הפרה של הוראה מהוראות חוק הפיקוח על הביטוח בסמכותו (1) לבקש מבית המשפט צו להציג בפניו מסמך או חפץ הדרוש לצורך בירור הפרה. (2) לזמן כל אדם שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בעניין זה. (3) לבקש מבית המשפט צו להיכנס לכל מקום שאינו משמש בית מגורים בלבד, (לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור הפרה וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו.

ד. כאשר יש למפקח יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על הביטוח לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, עוסק או עומד לעסוק באחד מאלה, רשאי המפקח לצוות על אותו אדם, באישור בית המשפט, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו.

בנוסף הוקנתה למפקח במסגרת החוק הסמכות להטיל על כל אדם אשר הפר הוראה הקבועה בתוספות לחוקי הפיקוח עיצום כספי בסכום שנקבע בתוספת לחוק.

עוד נקבע במסגרת החוק, כי לא ניתן יהיה לשפות או לבטח במישרין או בעקיפין אדם מפני עיצום כספי שיוטל ו/או הוטל עליו, לפי העניין, אלא לגבי תשלום לנפגע הפרה או בשל הוצאות משפטיות שהוציא בקשר עם הטלת העיצום הכספי.

כמו כן, המנהל הכללי של תאגיד ושותף, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות או בידי עובד מעובדיהם, וכי אם בוצעה הפרה, חזקה היא שהפרו חובתם זו וניתן יהיה להטיל עליהם עיצום כספי בסכום השווה למחצית הסכום שניתן היה להטיל עליהם לו היו הם המפרים אלא אם הוכיחו שמילאו חובתם האמורה לעיל.

לעניין זה נקבע, כי אם קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור, מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה, כי המנהל הכללי או השותף קיימו את חובתם האמורה לעיל. הנהלים האמורים, מוכרים כתוכנית אכיפה או תוככנית ציות (Compliance Program).

בנוסף, נקבעו במסגרת החוק סמכויותיו של המפקח להמציא למפר, במקום הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי, הודעה כי באפשרותו להגיש למפקח כתב התחייבות להימנע מהפרה וכן לקבוע כי עיצום כספי שהוטל או חלקו יהיו על תנאי, וכן נקבעו הוראות לעניין זכות הטיעון של המפר; זכותו לקבלת מידע; החובה לנהל פרוטוקולים במהלך הדיון בהפרה; המועד לתשלום העיצום הכספי; סמכות המפקח להפחית את סכום העיצום הכספי ולפרוס את תשלומו; מגבלת זמן להטלתו של עיצום כספי; סמכות המפקח להורות על תשלום לנפגע ההפרה; פרסום דבר הטלת העיצום הכספי וחובת דיווח שנתית של המפקח ליועץ המשפטי לממשלה. הוראות החוק לעניין הטלת עיצומים כספיים תיכנסנה לתוקף כשנה לאחר פרסומן. יתר הוראות החוק תיכנסנה לתוקף עם פרסומן ברשומות.

הוראות החוק עשויות להוביל להגברת אמצעי האכיפה העומדים לרשות המפקח ולהגדלת סכומי העיצום הכספי אותם המפקח יטיל על הגופים המוסדיים וסוכני הביטוח.

מקורה של תוכנית האכיפה מגיעה כמו דברים רבים אחרים, לטוב ולרע, מארה"ב וזאת בעקבות פסק דין שניתן בתביעה נגזרת בעניין Carmarc International Inc אי שם בשנות ה-90 של המאה הקודמת שם קבע בית המשפט במדינת דלוור כי כישלון של דירקטורים להבטיח נגישות נאותה למידע רלבנטי ומהימן כמו גם עמידה נאותה בקיום מערכות דיווח עלול לגרום להטלת אחריות אישית על המנהלים באופן שעלול להביא לכך שמנהלים ישאו באחריות להפסדים שנגרמו על ידי אי מילוי הוראות הדין.

נמצא כי הדרך להבטיח סטנדרטים גבוהים של נגישות למידע הרלבנטי וקבלת החלטות נאותה כמו גם קיום מערכות דיווח נאותות הינה באמצעות תוכנית אכיפה בארגון.

תוכנית אכיפה היא למעשה קבוצת נהלים הבאה להבטיח כי ננקטו הליכי ציות, פיקוח ודיווח נאותים בתאגיד במטרה למנוע ככל הניתן כשלים בתפקוד החברה ובשמירה על הוראות הדין. על מנת שתוכנית אכיפה תהיה אפקטיבית, חשוב לא רק לערוך תוכנית כזו אלא גם למנות אדם שיהיה אחראי על יישומה, לעדכן אותה מעת לעת לפי הצורך, לוודא שהובנה והוטמעה בקרב חברי הדירקטוריון והכי חשוב - לפעול לפיה ולא להשאיר אותה כעוד מסמך מעלה אבק.

חלק מחברות הביטוח העוסקות בביטוח אחריות מקצועית וביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה, טרם הטמיעו תוכנית כנ"ל בחברות שלהן עצמן ולכן מעניין לראות כי גופים מוסדיים המבוטחים באמצעותן נשאלים כבר כיום עוד בטרם החקיקה נכנסה לתוקף, אם יש להם תוכנית כזו...

לא יהיה בלתי סביר להניח כי גם חלק ממבטחי המשנה עדיין לא ערים לשינויים הנ"ל בחקיקה הישראלית.

קיומה של תוכנית אכיפה בחברה, היא בעלת משמעות חיתומית בביטוח אחריות מקצועית, ביטוח מפני מעילות וביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה. ברמה העקרונית קיומה של תוכנית אכיפה באגון, אמורה לתרום להפחתת הפרמיה לעומת התקופה שקדמה לעריכת תוכנית ה

אכיפה (וזאת בהנחה שלא היו שינויים בסכומי ביטוח, השתתפויות עצמיות, שינויים מהותיים בתמליל וסיכוני שוק כגון ריבוי תביעות וכיוב', לעומת התקופה הקודמת) בין היתר בגלל שהיא למעשה "זורקת" מחוץ ל SCOPE של הביטוח תביעות פוטנציאליות שבעבר, גם אם בסופו של דבר לא היו בכיסוי, גרמו להוצאות משפטיות לא מבוטלות.

דף הבית | גירושין