האם ניתן לקבוע, שחלק מהשכר שנוסף למשכורת במקום הפקדתו לגמל, לא יזכה את העובד בפיצויים? / עורך דין אלון זילברשץ

פורסם: 14/12/2009

פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ''א-1961, ותקנותיה, קובעות את שיעורי ההפרשות לקופות הגמל ואת הוראות המיסוי בגינן. קיימת קבוצת מנהלים שבעניינה מתעוררת בעיה: מדובר בעובדים ששכרם גבוה מ-4 פעמים השכר הממוצע במשק, ולכן חלק המעביד בהפרשת רכיב התגמולים בגין חלק השכר שמעל לתקרה האמורה, חייב במס מיד עם הפקדתו בקופת הגמל. עובדים אלה מבקשים לא להפריש לקופת גמל בגין השכר שמעל לתקרה האמורה, ולהוסיף למשכורת את סכום חלק המעביד ה''רעיוני'' - זה שהיה עליו להפקיד בקופת גמל, אם היה מפריש בגין מלוא המשכורת.

כאן מגיע שלב נוסף - החלק שנוסף למשכורת, בגובה חלק התגמולים של המעביד בגין יתרת השכר שמעל לתקרה, אמור להיות פטור מפיצויי פיטורים. העובד מצהיר בהסכם כי ידוע לו שחלק זה בשכר אינו מזכה בפיצויים.

שורש הבעיה: עובד אינו רשאי לוותר על זכות המגיעה לו מכוח חוק מגן, הסכם קיבוצי או צו הרחבה. לפיכך להסכמתו או להצהרתו של העובד אין תוקף.

הדרך היחידה לקבוע ששכר, או חלק ממנו, כולל בתוכו פיצויי פיטורים (ולא שהשכר אינו מזכה בפיצויים; אין למנוע זכאות זו כאמור לגבי משכורת), היא על ידי קביעה כזו בהסכם, העברת ההסכם לממונה האזורי על יחסי העבודה במשרד התמ''ת, וקבלת אישור בכתב מהממונה האזורי או מהממונה הראשי על יחסי העבודה שאותו חלק בשכר כולל פיצויי פיטורים. אין דרך אחרת למנוע זכאות לפיצויי פיטורים או להפרשתם לקופת גמל (בהתאם למקרה ולמקור החוקי לזכאות להפרשה).

המקור של הנוהל האמור לעיל הוא בסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ''ג-1963, שבו נקבע כי האישור שיינתן יהיה תקף, ''ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד, המחייב תשלום פיצויי פיטורים.''

אם לא קיים הסכם קיבוצי כאמור, אפשר לקבל אישור של הממונה כמפורט לעיל. כאן יש להוסיף כי ישנם מומחים הסבורים שאם נקבעה הוראה בצו הרחבה, כוחה ונפקותה יהיו כמו הוראה שנקבעה בהסכם קיבוצי. כלומר, אם בענפים רבים קיים צו הרחבה המחייב הפרשה מכל המשכורת, וצו הרחבה הוא כידוע הרחבת הוראות של הסכם קיבוצי על מעבידים ועובדים נוספים, הרי בכל הענפים שבהם קיים צו הרחבה כזה לא יהיה תוקף לאישור לפי סעיף 28, גם אם יינתן!

ודוק - הממונה אינו בודק את המצב בענף העיסוק של המעביד המבקש אישור לפי סעיף 28, מאחר שהאישור והחוק בכל מקרה מתנים את האישור בכך שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד ועל העובד, והמחייב תשלום פיצויי פיטורים כמוסבר לעיל.

יתר על כן, ובלי קשר לסעיף 28 לעיל, על מעביד כאמור חלה חובת הפרשה ממלוא השכר, ואם לא יקיים את חובתו - הוא חשוף לתביעות של קופת הגמל (על חוב לקופה), לתביעות מהעובד (על אובדן זכויות פנסיה או כספים שהיו נצברים בקופה), או לתביעות מהזכאים לכספים מהקופה (שאירים). ויתור העובד על ההפרשה אינו תקף, באשר זכותו נובעת מצו הרחבה, אם לא מהסכם קיבוצי.

אישור לפי סעיף 28 הנ''ל, אם לא תהיה מניעה מכוח חוק או ממקור אחר כמפורט לעיל, יינתן רק בתנאים שקבע הממונה הראשי על יחסי העבודה. אם מדובר במשכורת קבועה, בלי רכיב משתנה בשכר, בשנת 2009 יינתן אישור לפי סעיף 28 רק על חלק השכר העולה על 6 פעמים שכר המינימום (יותר מ-23,000 ש''ח). בשנת 2010 הרף יועלה, והאישור יינתן רק על חלק השכר הקבוע (משכורת) העולה על 8 פעמים שכר המינימום.

חשוב לא פחות - האישור יינתן בתנאים הנ''ל אם הסכם בין המעביד והעובד יקבע שחלק המשכורת שמעל לרף האמור כולל פיצויי פיטורים, ולא שהעובד מוותר על זכותו לפיצויים או מצהיר ש''ידוע לו שאותו חלק אינו מזכה בפיצויים''. הניסוח קריטי ואין לטעות בו.
 

דף הבית | גירושין