מהפך במעמד העצמאי - הצעת חוק המשתתף החופשי / עורך דין אלון זילברשץ

פורסם: 14/12/2009

חמישה חברי כנסת מחמש סיעות – שלי יחימוביץ', יריב לוין, אמנון כהן, ישראל חסון ואלכס מילר חברו יחד ביוזמת חקיקה שתסייע לעצמאיים שלפחות 75% מהכנסתם נובעת מהתקשרות עם מזמין אחד, עבורו ביצעו עבודה או נתנו שירות.

מעמד "משתתף חופשי" מוכר בפסיקה והוא מיועד לאדם העוסק כעצמאי, הנותן שירות או מבצע עבודה בעיקר לגוף אחד. אדם כזה אינו זכאי היום להגנות המקנות לעובד על פי חוקים וצווי הרחבה שונים. אם התמורה בעד שירותיו אינה משתלמת או אינה משתלמת במועד, אין הוא נהנה מהזכויות שמקנה חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 לעובד שכיר. כמובן שגם יתר חוקי המגן אינם חלים עליו. כאמור מעמד משתתף חופשי הוכר בפסיקה, אך מעבר לאמרות אגב של שופטים, לא ניתן היה להקנות להם זכויות של עובד. בדרך כלל, ובתחילת השימוש במונח זה בפסיקה, יוחד הכינוי לנותני שירותים בענף התקשורת. אופי הפעילות של משתתף חופשי דומה מאד לזה של עובד וגם שופטי בית הדין הארצי לעבודה התקשו להחליט אם מדובר במשתתף חופשי או בעובד. פסק דין מנחה בנושא זה הוא צדקא – מדינת ישראל וגלי צה"ל (ע"ע 300274/96). המערער היה כתב גלי צה"ל בבריטניה. המעניין בפס,ד זה היא העובדה שהשופטים נחלקו בדעתם, אם מדובר במשתתף חופשי או בעובד (הרוב קבע שמדובר בעובד), אך גם שופטי המיעוט שסברו שמדובר במשתתף חופשי קבעו שמגיעות לו זכויות עובד שנתבעו על ידו. מכאן יש ללמוד על הקושי העומד בפני השופטים להכריע במעמדו של משתתף חופשי. חלק גדול מהסממנים של עובד, כפי שנקבעו בפסיקה במסגרת המבחן הקובע לקביעה אם מדובר בעובד או בנותן שירות עצמאי, שהוא "המבחן המעורב" קיים במשתתף חופשי. ההבדל הגדול הוא בכך שמשתתף חופשי כשמו כן הוא – ברצותו עובד וברצותו אינו עובד, ואין לו חובה לעמוד כל זמן העבודה לרשות העבודה, כעובד רגיל. כלומר השוני הוא במחויבות ההדדית, בנאמנות, רמת הפיקוח על העבודה ועוד. נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט אדלר שהיה בדעת המיעוט בענין צדקא, קבע כאמור שמדובר במשתתף חופשי והתייחס להבדל בין השניים, אך הוסיף שיש צורך בקיומו של מעמד המשתתף החופשי כדי להעניק זכויות של עובד לאנשים שאינם עובדים על פי מבחני דיני העבודה. אמנם יש הבדל בין צדקא כמשתתף חופשי לדעת הנשיא אדלר, אך גם לא ניתן לסווגו כעצמאי. מכאן הצורך בקביעת מעמד מיוחד. כל מקרה כזה העמיד את השופטים בפני קושי להגיע להחלטה, ומכאן התוצאה יוצאת הדופן של פס"ד צדקא. גם לדעת הנשיא אדלר יש צורך בשינוי.

להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, התחבטה כיצד לפעול בנושא זה. הבעיה התעוררה בלהב על ידי מספר ארגונים החברים בה, שבהם מאורגנים נותני שירותים בתחום התקשורת בדרך כלל – מתרגמים, במאים, צלמים ועובדי אולפני טלביזיה וקולנוע. מעבר לשלילת זכויות עובד, סבלו אותם אנשים מנוהג מגונה – דחייה אינסופית בתשלום השכר עבור שירותיהם בטענו שונות. ברור שהתשלום הנדחה (אם בכלל שולם) לא יכול היה לזכות את האנשים בפיצויי הלנה להם זכאי עובד ששכרו מולן. היה צורך בפעולה ממשית לתיקון המצב, והדרך היעילה היא שינוי החוק. דוגמה לכך מצאנו בספרד, בה נחקק חוק מיוחד המקנה זכויות עובד לאותו סוג של נותני שירותים הכלול בהצעת החוק בה אנו דנים.

חמשת חברי הכנסת יזמו את הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת ביום האחרון שלפני פגרת הקיץ. ההצעה קובעת שמשתתף חופשי יהיה זכאי לחלק מהזכויות המוקנות לעובד על פי דיני העבודה. זאת, במסגרת ההגנה הבסיסית שיש לו מכח חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הזכויות המנויות להלן יבואו בנוסף לכל זכות המוקנית לו מכח חוזה (כגון חוזה ההתקשרות עם הלקוח).

אלה החוקים שיחולו על פי הצעת החוק על משתתף חופשי:

  • חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976;
  • חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז-1977;
  • חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;
  • חוק עבודת הנוער, התשי"ג – 1953;
  • חוק עבודת נשים. התשי"ד-1954;
  • חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
  • חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;
  • חוק שעות עבודה ומנוחה. התשי"א-1951;
  • חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;
  • חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996;
  • חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988;
  • חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

בנוסף לכך יחולו על משתתף חופשי צווי הרחבה הדנים בהשתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה; ביטוח פנסיוני מקיף במשק; דמי הבראה.


הכותב הוא יו"ר ועדת העבודה של להב, לשכת ארגוני העצמאים בישראל

דף הבית | גירושין