זכויות המעבידים / עורך דין אלון זילברשץ

פורסם: 14/12/2009

הדעה המקובלת היא שמשפט העבודה ודיני העבודה באו לעולם על מנת ליצור מערכת של חוקים, תקנות, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שמטרתם אחת – יצירה או הבטחת זכויות העובד. ההגנה על העובד במסגרת חוקי מגן והוראות אחרות מתקבלת בטבעיות כחלק מהנורמה של העולם המודרני, בו העובד אינו רכושו של המעביד אלא הוא בעל זכויות עצמאיות, שמקור חלקן גם אינו במשפט העבודה, כגון חוקי היסוד וחירויות יסוד שלא נכנסו לספר החוקים. היחסים שבין העובד והמעביד הם יחסים חוזיים. חוזה העבודה מפרט את זכויות הצדדים וחובותיהם, בנוסף לזכויות העובד שנקבעו כאמור במערכת משפט העבודה והמשפט הכללי. ברור שאם מדובר בחוזה, לכל צד יש זכויות.

עד כאן הדברים ברורים ואינם שנויים במחלוקת. נותר לדון בשאלה האם אין גם למעביד זכויות? או במלים אחרות, מהן הזכויות של המעביד שנותרו לאחר שמקורות משפטיים שונים קבעו את זכויות העובד? בהמשך אפרט מקצת מהגזירות החדשות שהוטלו ומוטלות על המעביד, מהו חופש הפעולה שנותר למעביד, ומהן לדעתי הזכויות שעל המעביד לשמר לעצמו. חשוב לציין כי בדיון בזכויות העובד אין לשכוח שהרוב המכריע של המעבידים נוהג כלפי העובדים בהגינות ובתום לב, ואין להטיל גזירות ולחוקק חוקים להגנת העובד ולאכיפת חוקי העבודה רק מתוך הנחה שהמעביד הממוצע הוא עבריין בפועל או בכוח. מסמך זה אינו סיכום מערכת היחסים שנוצרה על ידי משפט העבודה, אלא קטע מתמונת מצב של מעביד ממוצע , ובעיקר – העצמאי כמעביד.

הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

לאחר שוועדה ציבורית המורכבת מנציגי הממשלה, המעבידים והעובדים גיבשה מסמך בעניין זה, אמורה ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לדון בהצעת חוק שגובשה על דעת הגורמים הנ"ל.

ההצעה כוללת את הפרקים הבאים:
1. עיצום כספי. מפקח עבודה שימונה לצורך על ידי שר התמ"ת יהיה רשאי להטיל על מעביד, או אדם אחר, שחלה עליהם חובה או איסור לפי הוראה של אחד מהחוקים שרשימה ארוכה שלהם כלולה בהצעת החוק, ויש לו יסוד סביר להניח כי הפר הוראה כאמור, עיצום כספי. לאחר קבלת הודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי, רשאי המעביד לטעון את טענותיו לפני המפקח. במקרה של הפרה חוזרת או נמשכת יוגדל העיצום הכספי. המפקח רשאי גם להמציא למעביד התראה מנהלית שעליו להימנע מהמשך ביצוע המעשה. במקרה שמדובר בקבלן שירותים המעסיק את עובדיו אצל מזמין השירות, רשאי המפקח להטיל עיצום כספי גם על מזמין השירות. למעבידים כאמור תהיה גנה מפני העיצום הכספי במקרים מסויימים, בעיקר למזמין השירות, אך טרם גובשה הסכמה לגבי מידת ההגנה.
2. אחריות אזרחית של מזמין השירות. חובות של קבלן שירותים כלפי עובדו לפי הוראה של אחד החיקוקים המפורטים בהצעת החוק, או על פי צווי הרחבה בנושאים כגון הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, הוצאות נסיעה וכו', יחולו גם על מזמין השירות. עתה דנים במסגרת ההגנה על מזמין השירות מפני אחריות אזרחית.
3. אחריות פלילית של מזמין השירות. מזמין השירות חייב לעשות כל שניתן כדי למנוע עבירה על פי מספר חוקים: כגון חוק הגנת השכר, חוק עבודת הנוער, חוק חופשה שנתית, חוק שכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה. הפר מזמין השירות את חובתו האמורה, תחול גם עליו אחריות פלילית על פי החוקים הנ"ל.

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם

החל ביום 1.10.08 נכנס לתוקף סעיף 12א לחוק זה, הקובע כי בתום 9 חודשי עבודה, מעסיק בפועל של עובד של קבלן כוח אדם יהיה חייב לנקוט באחת משלוש האפשרויות הבאות:
• לקלוט את העובד כעובד שלו;
• להחזיר את העובד לקבלן כוח האדם, לפני המועד האמור, אם אינו זקוק לו עוד;
• במקרים חריגים יוכל לפנות לשר התמ"ת ולבקש הארכת התקופה עד ל 15 חודשים, שבסיומה יפעל על פי שתי האפשרויות הקודמות.
חוק זה אינו חל על קבלני שירותים (שאינם קבלני כוח אדם) כגון בענפי שמירה, ניקיון והסעדה.

הצעת חוק פיצויי פיטורים – זכות למענק סיום עבודה

הצעת חוק פרטית זו הועלתה כבר בכנסת הקודמת ונועדה להקנות לכל עובד המתפטר מהעבודה לאחר שלוש שנות עבודה, מענק בגובה פיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם אילו פוטר. כידוע חלה מינואר 2008 חובת ביטוח פנסיוני על כל המעבידים בישראל, הכוללת הפרשה על חשבון פיצויים שתגיע בשנת 2013 לשיעור של 5%. הפיצויים המופקדים על פי הצו יהיו שייכים לעובד עם סיום העבודה. נותר שיעור של 3.33% (שיעור הפיצויים על פי החוק – 8.33% בניכוי השיעור על פי צו ההרחבה - 5%) שלגביו קיימת עדיין "זכות הניהול" או ההחלטה של המעביד. אם התפטר העובד יחליט המעביד אם לשלמו לעובד אם לא. אם תתקבל הצעת החוק לא תיוותר למעביד גם זכות זו.

תיקון 24 לחוק הגנת השכר

חוק זה נכנס לתוקף בפברואר שנה זו. החוק דן בתלושי השכר ובפרטים שיש לכלול בהם. המיוחד בחוק זה הוא בהגדלת הפירוט בתלוש, הרחבת החובה והסנקציות שיוטלו על המעביד, ובהעברת נטל ההוכחה על המעביד בתביעה של העובד בעילת אי תשלום שכר או אי תשלום גמול עבודה בשעות נוספות או במנוחה השבועית. מעביד שיעבור על החוק המתוקן צפוי לקנס שעלול להגיע עד למיליון ₪ ולמאסר עד שנתיים, ובנסיבות מחמירות, גם לעונשים כבדים יותר.

חוקי "עסקת החבילה"

במסגרת הכנת חוק ההסדרים לשנת 2009 וחוקים נלווים אליו, ועל פי סיכומים שהגיעו אליהם נציגי לשכת התיאום וההסתדרות בהסכמת האוצר, נכללו תיקוני חקיקה שהגדילו את החובה המוטלת על המעבידים (לרבות קביעת הפרות חוק כעבירה פלילית הגוררת לעתים עונש מאסר!). מדובר בנושאים הבאים(שחלקם טרם הפכו לחוק):
• הטלת חובה על המעביד לנהל מו"מ בענין תנאי עבודה עם ארגון עובדים יציג שרק הוקם במקום העבודה;
• מעביד בענף השמירה שאינו מקיים הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת הוספה על שכר המינימום, דינו קנס בשיעור למעלה מ 67,000 ₪;
• הטלת חובה פלילית , מאסר או קנס בסכום הנ"ל על מעביד המלין את שכר העובד;
• הגברת הפיקוח על קבלני שירות (שאינם קבלני כח אדם) בענפי השמירה והנקיון;
• איסור פיטורי עובד בתקופת מחלה כל עוד לא מוצו ימי המחלה המגיעים לו על פי החוק.

הדוגמאות שהוזכרו לעיל הן כמובן רק חלק קטן מהכבדת הנטל על המעביד ומהרחבת זכויות העובדים. הכנסת הקודמת והנוכחית פעילותה בייזום חקיקה שמטרתה הרחבת זכויות העובדים. יש להבהיר שאין כוונת הדברים להגן על מעבידים מפירי חוק, שיש למצות איתם את הדין.

הסכם קיבוצי כללי בדבר שימוש במחשב המעביד

לשם שינוי אזכיר הסכם קיבוצי, כלומר הסכמה בין ארגוני המעבידים וההסתדרות הכללית החדשה. הסכם זה נחתם ביוני שנה זו ומטרתו להסדיר את השימוש במחשב המעביד. ההסכם בא בעקבות פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה שנמצא עתה בדיון בערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין האזורי קבע שהעובד רשאי להשתמש שימוש פרטי בהיקף סביר בתיבת דואר אלקטרונית שהעמיד לרשותו המעביד לצרכי העבודה. תכתובות פרטיות של העובד יהיו מוגנות. הבעיה מתעוררת כאשר למעביד יש רצון מובן, לעתים על סמך חשש לשימוש בלתי ראוי של העובד, לבדוק את היקף השימוש בדואר האלקטרוני. ניתן לעשות זאת ללא כניסה לתוכן ההודעות, אך לעתים יש למעביד יסוד סביר להניח שנעשה שימוש מסוכן – דליפת סודות, שימוש במחשבו לצורך תחרות בלתי חוקית של העובד במעבידו, או העברת דואר בעל תוכן פלילי, איומים, פדופיליה ופורנוגרפיה וכד' – המעמיד את המעביד בסכנה ממשית של חשיפת סודותיו או תביעה של צד שנפגע מתוכן הדואר ששלח אליו העובד.
הנושא של שימוש לא ראוי במחשב הוא כמובן מסממני המאה העשרים ואחת. השאלה היא מהו הכח שבידי המעביד ומה היקף זכותו למנוע את הסכנות שתוארו לעיל. ההסכם הקיבוצי שנחתם קבע בין העקרונות שציין, כי למעביד יש זכות קניין בעסקו ולעובד זכות לפרטיות וצנעת הפרט במקום העבודה. השימוש במחשב יהיה לצרכי העבודה. המעביד יהיה זכאי לקבוע כללי שימוש במחשב במקום העבודה. העובד יהיה רשאי בהיקף מידתי ובזמן סביר להשתמש במחשב המעביד לצורך פעולות אישיות שלו שאינן קשורות לעבודה, בכפוף להוראות הדין וההסכם הקיבוצי. אם תהיה למעביד סיבה להניח כי העובד עושה במחשב שימוש בלתי חוקי או מסוכן, רשאי המעביד לבצע פעולות לבדיקת שימוש העובד במחשב. כניסה לתיבת דואר אישית של העובד, שאינה נושאת את שם מקום העבודה, מחייבת את הסכמתו. ההסכם הקיבוצי קבע גם דרכים ליישוב חילוקי דעות. הצדדים יבקשו משר התמ"ת להוציא צו הרחבה של סעיפי ההסכם הקיבוצי.

הנה כי כן, כאשר קיימת שאלה של זכויות, בין אם הן של העובד או של המעביד, ניתן לקבוע את התשובות בהסכמה הדדית, על ידי חתימה על הסכם קיבוצי. דרך זו מקובלת מאד בנושאים חשובים של יחסי העבודה ותנאי העבודה. ההסכם הקיבוצי הוא מיסודותיו של משפט העבודה הקיבוצי, המקובל בישראל כמו בהרבה מדינות.

הדיון הרצוף בזכויות העובד, בהפרתן או בהרחבתן, בעיקר בכנסת ובעידוד הארגונים "החברתיים", שאין מחלוקת על כוונותיהן הטובות בסיוע לעובד המקופח, בעל המוגבלות או הנצרך, מפנה את הכתובת לטענות לכלל המעבידים. נוהג זה מתעלם מרובם המכריע של המעבידים הנוהגים בהגינות, לעתים ברוחב לב, עם עובדיהם. הצורך בחוקי מגן בעבודה אינו שנוי במחלוקת, אך הדיון הציבורי מתעלם מהמעביד ההוגן, זה המקפיד בקיום הוראות החוק, לעתים גם נוהג מעבר לדרישת החוק, כגון בנושא ימי חופשה, מחלה והפרשות לביטוח פנסיוני. יש לזכור ולהזכיר כחלק מזכויות הניהול של המעביד, את הזכות לפטר את העובד אם כך מחייבות הנסיבות. כמובן שהדבר ייעשה על פי החוק והפסיקה לרבות מתן זכות שימוע לכל עובד. המגמה כיום היא לצמצם גם זכות זו, כפי שהדברים מפורטים ב"חוקי עסקת החבילה" הנ"ל .

להב, הנושאת את דגל העצמאי ובעל העסק הקטן כמעביד, פעלה ופועלת תדיר בין הכוחות המשפיעים בתחום חקיקת העבודה ואף בהסכמים קיבוציים, למרות שאינה ארגון מעבידים כמשמעותו בחוק ובפסיקה. השפעתה הרבה של להב לאחרונה במו"מ וחתימת הסכם קיבוצי לביטוח פנסיוני מקיף, ובמקביל – בתיקוני החוקים בענין מס הכנסה שלילי, הכרת בהוצאות מכונית בעבודה, פיצוי לעסקים שנפגעו במלחמת לבנון השנייה, ובמאבק המתמשך להבטחת דמי אבטלה לעצמאיים – מוכיחה את הצורך בהגנה נפרדת על המעביד "הקטן", זה שצרכיו שונים מהחברות המעסיקות עובדים רבים. פעילות להב נועדה גם להבליט את העובדה, הנשכחת לעתים, שגם למעביד יש זכויות, וחובתה של מדינה להגן על זכויות המעביד כפי שעשתה בהצלחה בהגנה על זכויות העובדים. זכות המעביד לקיים ולהגן על עסקו-קניינו אינה נופלת מזכויות העובד לתנאי עבודה הוגנים. אם מהמעביד תישלל הזכות לקיים ולנהל את עסקו בדרך שתבטיח את הצלחתו וקיום עסקו לטווח ארוך – מה יועילו הגנות שניתנו לעובד אם מקור הכנסתו אבד או נפגע?

הכותב הינו יו"ר ועדת העבודה של להב

דף הבית | גירושין