חדשות ועדכונים

שאלות ותשובות בנושא פנסיה


השאלה:
האם חוזה עבודה שלא הגיע לחברת הביטוח אכן תקף. האם הקופה המנהלת את כספי הפיצויים לא צריכה להיות צד בהסכם ? מדובר בסעיף 14.

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
הסכם לפי האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה וחברת ביטוח על פי סעיף 14 נחתם בין העובד והמעביד. חברת הביטוח אינה צד לו.
יחד עם זה אין הצדדים חופשיים לקבוע שלא יחולו על העובד הוראות מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. הוראות אלה חלות ואין לעובד זכות לוותר עליהן, לפיכך הוראות מסוג זה בחוזה אינן תקפות.
ביטוח מנהלים חייב לכלול ביטוח אבדן כושר העבודה המבטיח פיצוי חודשי של 75% לפחות, בתשלום שלא יעלה על 2.5% מהשכר המבוטח/המופטר.


השאלה:
מדובר על אישה בת 61 העובדת כ-15 שנה במועצה הדתית ויש לה פנסיה תקציבית. עקב מחלת פרקינסון המליץ הרופא לעזוב את העבודה.
1. האם בעקבות פרישה עקב מחלה ישנן זכויות נוספות בפנסיה ואיך משיגים אותן?
2. בבדיקת בקופת הגמל שלה מתברר שישנן תקופות בהן הפרישו רק לפיצויים ללא הפרשת עובד מעביד, ישנן תקופות שבן הפריש רק המעביד וישנן תקופות שבהן הפריש רק העובד. מי חייב להשלים זאת לפי החוק?
3. מה יהיה על הרווחים שהיו נצברים בקופה אילו הפרישו כמו שצריך האם יש פה עילת תביעה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
אם העובדת זכאית לפנסיה תקציבית, מה עניין הפרשות כאן?
אם מדובר במקומות עבודה אחרים בהם היו הפרשות לקרן פנסיה צוברת, הכלל ידוע – אם המעביד לא קיים במלואה את חובת ההפרשה, העובד יכול לתבוע מהמעביד את כל הזכויות שהפסיד בשל כך שהמעביד לא הפריש את מלוא הכספים שהוא היה חייב להפריש לקופת הגמל.

השאלה:
לאור שאלות רבות ואי בהירות מול מעסיקים בנושא החלת סעיף 14 על כספי פיצויים אודה לך באם תוכל לענות על השאלות הבאות:
1. במסגרת צו ההרחבה חל סעיף 14 על כספי הפיצויים באופן אוטומטי, לפעמים עולה השאלה על איזה חלק מהם, על כולם או על חלקם? נא תשובתך לגבי המקרים הבאים:
1.1. תשלום המעסיק של 8.33% + 1.66% +1.66%
1.2. מעסיק משלם בשלב ראשון לעובד 1.68% +1.66% +1.66% (בהתאם לצו) ולאחר תקופה מסוימת העובד זכאי לתשלומים של 8.33% + 5% + 5% , מה אז דין כספי הפיצויים כאשר עוברים לשלם פיצויים מלאים ? על איזה חלק מהפיצויים אם בכלל חל סעיף 14 ?
1.3. כנ"ל כאשר מעסיק עובר מתשלום של 8.33% + 1.66% +1.66% לתשלום של 8.33% + 5% +5% , מה קורה אז?
2. האם על תשלום מעסיק של 8.33% + 5% +5% חל סעיף 14 על חלק כלשהו של כספי הפיצויים באופן אוטומטי ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
התשובה אחידה חלה על כל השאלות. תחילה לעניין הגדלת חלק התגמולים. אין קשר לעניין החלת סעיף 14, בצו ההרחבה לפנסיה חובה, מהו שיעור הפרשת התגמולים. המעביד יכול להפריש לתגמולים את השיעור שנקבע בצו ולהפריש פיצויים גם מעבר לשיעור שנקבע, ואין קשר בין השניים.
ועכשיו לחלק הפיצויים. לא צריכה להיות כל אי הבנה, הצו מפרט בבירור. על המעביד להפריש את השיעור של חלק הפיצויים, אך מותר לו להפריש גם מעבר לכך – כל שיעור גבוה יותר ממה שנקבע בצו ועד כמובן 8.33%.
על שיעור הפיצויים שנקבע בצו חל אוטומטית סעיף 14 והמעביד לא יוכל לקבלו חזרה אלא רק אם העובד אינו זכאי לפיצויים ומשך כספים לפני אירוע מזכה כמשמעותו בצו.
המעביד רשאי להפקיד פיצויים מעבר לשיעור שנקבע, כאמור לעיל.
אם הפקיד המעביד שיעור גבוה יותר מהדרוש בצו באותה שנה, הוא רשאי להודיע לקופת הגמל בכתב עם העתק לעובד, שכספי הפיצויים העודפים על מה שנקבע בצו (שממילא אינם ניתנים כאמור להחזרה, ובאים במקום אותו שיעור של פיצויים) יבוא במקום תשלום פיצויי פיטורים על פי סעיף 14. הודיע כאמור, דין הכספים כדין חלק הפיצויים הקבוע בצו – אינו ניתן להחזרה ובא במקום פיצויים.
אין החלה אוטומטית של סעיף 14 על חלק הפיצויים שלא נקבע בצו ההרחבה. המעביד אם ירצה יכול להחיל את סעיף 14, ואז גם הכספים לא ניתנים להחזר אלא בתנאים הנ"ל.
האם גם במקרה זה של הסדר מיטיב והמעסיק משלם 18.33% (פיצויים 8.33%) אזי החלק של 1.68% מהפיצויים (נכון לשנת 2009) יחול עליו סעיף 14 באופן אוטומטי?
כל עוד לא נכנס לתוקף ההסדר המיטיב, חל צו ההרחבה ועל השיעור של 1.68% חל סעיף 14.
כאשר נכנס לתוקף הסדר מיטיב, לא חל צו ההרחבה על כל הוראותיו, לרבות החלת סעיף 14. הסעיף יחול רק לגבי התקופה שהצו חל על המעביד – עד שנכנס ההסדר המיטיב.
במקרה כזה, שהוא נדיר כי בדרך כלל הסדר מיטיב נכנס לתוקף כמו "פנסיה חובה" – אחרי 6 חודשים, הרי שמומלץ מאד לחתום על הסכם לפי האישור הכללי ולהחיל את סעיף 14 בדרך זו. לדעתי כאמור לא יחול צו ההרחבה כאשר נכנס לתוקף הסדר מיטיב, ואז ללא פעולה לא יחול סעיף 14!

השאלה:

האם עובד שחתום על סעיף 14 ויש לו קופת גמל / ביטוח מנהלים ללא אובדן כושר עבודה לא יהיה תוקף לסעיף 14?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
מהניסוח "חתום על סעיף 14" אני מניח שמדובר בהסכם על פי האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים.
האישור הכללי מחייב בביטוח מנהלים גם תשלום נוסף להבטחת 75% מהשכר במקרה אבדן כושר העבודה. על פי נוסח האישור הכללי, אם לא נעשה כך, לא יבואו תשלומי המעביד במקום פיצויי פיטורים. התשלום הנוסף לביטוח מיוחד זה הוא על חשבון המעביד וברור שלעובד לא תהיה התנגדות לקבלת כיסוי ביטוחי זה. אם לא קיים ביטוח זה, משמע שהמעביד סירב לשלם את תוספת הפרמיה, ולכן לא יחול הפטור לפי סעיף 14 במקרה זה, ותשלומי המעביד יבואו רק על חשבון פיצויים, ויהיה עליו להשלים את הפיצויים המגיעים לעובד בעת סיום העבודה.
לסיכום: לצורך קבלת פטור מהשלמת פיצויים יש לקיים את כל הוראות האישור הכללי כלשונן.

השאלה:
על פי חוק המעסיק צריך להעביר את הכספים בעד עובדיו לקופות השונות עד ה-15 לחודש מכיוון שמדובר בחברה גדולה מועברים הכספים לסוכן הביטוח של החברה והוא מפצל לקופות השונות האם העברת הכספים לסוכן הביטוח ב-15 לחודש מספיקה מבחינת המעביד?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
חוק חוזה הביטוח בסעיף 34 קובע: "לענין קבלת דמי הביטוח נחשב סוכן הביטוח..... כשלוחו של המבטח, זולת אם הודיע המבטח למבוטח בכתב כי אין לשלמם לאותו סוכן". אם הסוכן מקבל את הפרמיות אני מבין שלא היתה הוראה של חברת הביטוח כי אין לשלמן לסוכן, וזו התשובה.
לא ידוע לי אם כל הגופים המוסדיים נוהגים כך לחשב את הזכויות הנובעות מההפקדות.

השאלה:
האם לעובדים חדשים שמצטרפים מחויבים להפריש עבורם לקצבה לפי התקנות החדשות או לפי הסכם קיבוצי לפיו המלון חבר בהתאחדות בתי המלון? כמו כן מבית המלון ביקשו ממני לקבל חוות דעת שלעובדי בית המלון אפשר להפריש לעובדים לפנסיה או ביטוח מנהלים. האם הפרשה לפיצויים עבור שנים קודמות מוכרת כהוצאה מלאה.

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
על מלון החבר בהתאחדות המלונות חל ההסכם הקיבוצי והחובה. מעביד אינו יכול להחליט מה מתאים לו יותר, אלא לפעול על פי חובתו שבדין, לרבות הוראות הסכם קיבוצי וצו הרחבה. במקרה זה – ההסכם הקיבוצי החל על מעבידים חברי התאחדות המלונות.
לגבי הפרשה ליעדים אחרים – אני מפרט את החובה לפי ההסכם הקיבוצי. כל הצטרפות לקופת גמל מחייבת ייעוץ של יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח, שיפעלו על פי החוק המחייב אותם במתן המלצות על פי צרכי המבוטח-העובד ועל שיקולי העובד. החוק קובע שהעובד בלבד קובע את יעד ההפרשה, וברור שהוא רשאי לקבוע כל יעד– קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. איני מייעץ בעניין זה ואני מציע לייעץ לעובד לערוך ביטוח פנסיוני רק על פי צרכיו.
לגבי פיצויים בגין שנים קודמות – ישנן הוראות של רשות המסים. אם ההפרשה קבועה, מדי תקופה, תותר ההפרשה בניכוי בשנת ההוצאה. אם זו הפקדה חד פעמית שאינה קבועה, ההכרה היא בשנת ההוצאה היא רק עד 20% מכלל צבירת הפיצויים, או שליש מההוצאה. התרת ההכרה תיפרש על פני שלוש שנים. בעניינים אלה יש לפנות לרואה החשבון או יועץ המס של המעביד.

השאלה:
מה הן ההפרשות סוציאליות בגין עבודה במשמרות, ומה הן ההפרשות בגין שעות נוספות, מה מחייב החוק ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
בכל הענפים פרט לתעשייה, אין הפרשה בגין תוספת משמרות. בצו ההרחבה בתעשייה קיימת חובת הפרשה רק בגין תוספת משמרות שחלה על המעביד מכוח הסכם קיבוצי כללי בענף. אין כמעט הסכם קיבוצי כללי המחייב הפרשה בגין תוספת משמרות ולא במקרה כך נוסח הסכם הביטוח הפנסיוני בתעשייה.
אין חובת הפרשה לקופות גמל בגין שעות נוספות, אך המידע שנמסר חסר. האם מדובר בתוספת לשכר המכונה "תוספת גלובלית עבור שעות נוספות"? אם כך, יש לבדוק אם מדובר בתוספת אמיתית בגין שעות נוספות שהעובד עבד בהן או מחויב לכך מתוקף תפקידו, או שמדובר בתוספת פיקטיבית.
אם זו תוספת אמיתית עבור שעות נוספות- אין חובת הפרשה. אם זו פיקציה – מדובר בחלק אינטגראלי של השכר.

השאלה:
בהתאם לאישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים (להלן: "האישור הכללי"), מעסיק יהיה רשאי לקבל בחזרה את כספי הפיצויים שהופקדו על ידו, אם העובד משך את הכספים מקופת הגמל, מקרן הפנסיה או מקופת הביטוח שלא בשל אירוע מזכה (מוות, נכות, או פרישה בגיל שישים או יותר).
בהתאם לאישור הכללי אין כל הבחנה בין פיטורים והתפטרות לעניין משיכת הכספים. האם משמעות הדבר היא, שגם אם עובד מפוטר וזכאי לפיצויים בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, הוא אינו יכול למשוך את כספי הפיצויים שנצברו לזכותו, אלא אם היה אירוע מזכה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
זכות המעביד להחזר במקרה שהעובד משך כספים לפני אירוע מזכה קמה רק אם העובד אינו זכאי לפיצויים. אין לפרש אחרת את האישור הכללי או את צו ההרחבה לפנסיה חובה, הדומה לו בניסוחו בעניין זה.
אמנם באישור הכללי אין התייחסות מפורשת, כפי שהיא מופיעה בצו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי לביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה, שבו כתוב במפורש שזכות המעביד במקרה של משיכה לפני אירוע מזכה קמה רק אם העובד אינו זכאי לפיצויים, אולם, כוונת השר באישור הכללי אינה מוטלת בספק - אם העובד זכאי לפיצויים אין למעביד כל זכות להחזר, בין אם משך העובד את הכספים לפני אירוע מזכה ובין אם לאו.
ראו את סעיף 2(ב) לאישור הכללי: " ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר הכספים מתוך תשלומיו, אלא אם כן נשללה זכות העובד....". למעביד יכולה להיות זכות להחזר כספים רק בסיום עבודה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים. במקרה של פיטורים למשל, לא יכולה להיות למעביד זכות להחזר.
ראו גם את סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים - האפשרות להחזרה למעביד קמה רק "בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים". כמו כן, תקנה 34(ד) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ"ד-1964 מאפשרת תשלום לעובד, שלא כקצבה, של חלק הפיצויים מיד עם סיום העבודה.
אני לא מציע למעביד או לקופת גמל, שלא לשחרר לעובד שפוטר את כספי הפיצויים שנצברו לזכותו. המעביד יחויב בפיצויי הלנה והקופה בהפרת תום לב, בו היא חייבת על פי חוק קופות גמל ותקנות קופות גמל.

השאלה:
מדובר בעובד ששכרו מעל פעמיים שמ"ב, כלומר מעבר לתקרה השכר המבוטח בקרן חדשה מקיפה. בכלל הוצע לו לבטח את היתרה בקרן חדשה כללית (שהטעות כינו אותה קרן פנסיה משלימה – למה לא קראו לה בשם הנכון והרשמי של מיטבית עתודות?).

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

בקרן כללית אין כיסוי נכות ואמרו לו שכיסוי זה יהיה בקרן כללית של מיטבית רק ב 2010. כמו כן אמרו לו שלא ניתן לבטח את יתרת השכר בביטוח מנהלים בכלל, לצורך הוספת כיסוי א.כ.ע. הנעדר מקרן כללית. נראה שלא הסבירו טוב לעובד, הרי ברור שניתן לערוך ביטוח מנהלים לגבי יתרת השכר. ייתכן גם שהעובד על פי הייעוץ שניתן לו ביקש להגדיל את קצבת זקנה דווקא בקרן כללית. בכל מקרה אין כיסוי לא.כ.ע. לגבי יתרת השכר.
המעביד בצדק חושש שלא יחול סעיף 14 לגבי השכר שמעבר לתקרה, המבוטח בקרן כללית ללא כיסוי נכות. או שיעשה ביטוח מנהלים בחברה אחרת, וזה כבר אבסורד.
עניתי לממונה הראשי שיש כאן אי הבנה וברור שמותר לערוך גם בכלל ביטוח מנהלים לגבי השכר העודף, אך אני מבין שהעובד רוצה להגדיל את קצבת הזקנה דווקא בקרן כללית, שבה הוא חוסך את הפרמיה לריסקים. אם כך, העליתי לו את האפשרות לחתימה על הסכם שיקבל אישור מיוחד של השר, ולא לפי האישור הכללי. באישור זה יפורטו כל שיעורי ההפקדות בכל יעד, כולל ההפקדה בקרן כללית בה אין כיסוי א.כ.ע. לא בטוח שיינתן אישור, אך בכל מקרה לא ניתן להיעזר רק בהסכם לפי האישור הכללי, כאשר חלק מהשכר אינו מקנה פיצוי חודשי של 75%.
בכל מקרה, שוב עולה הבעיה בכלל – מי שמסביר ללקוח (סוכן או מפ"ע) אינו מסביר טוב. התוצאה עלול להיות במקרה זה, שביטוח יתרת השכר ייעשה בחברה אחרת, או שבכלל כל השכר של אותו עובד, ששכרו גבוה כאמור וצפוי עוד לעלות, יבוטח בחברה אחרת!

השאלה:
כאשר יוצאת פוליסה לביטוח מנהלים והפוליסה אינה משולמת מתחילתה האם חל על הפוליסה חוק הגנת שכר דהיינו גם אם לא שולמה פרמיה אחת חלה עלינו כקופת גמל חוק הגנת השכר. האם תשובתך תהיה שונה אם קיימת פוליסה ותיקה שהעברנו לבעלות מעביד חדש והמעביד לא שילם מהתחלת קבלת הבעלות? האם יש בכלל קשר בין תוקף הפוליסה לבין חוק הגנת השכר?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
במקרה הראשון, היתה בעבר פסיקה נגד חברת ביטוח שלא קיבלה אפילו תשלום ראשון של פרמיה והיא חויבה לקיים את הוראות חוק חוזה הביטוח – 2 הודעות פיגור.
אני מניח שבבית הדין לעבודה לא יתייחסו אחרת להחלת הוראות חוק הגנת השכר – אם המעביד נתן מסמך ובו שם העובד כמבוטח. אני מניח שזה המקרה, לכן זו התשובה – שימו לב!
לגבי המקרה השני – אם לא קיבלתם דבר מהמעביד השני, וקיים נוהל מלא של סיום עבודה אצל המעביד הראשון, אין עליכם כל חובה. לא קיבלתם הודעה או מסמך מהמעביד החדש על רצונו להמשיך את הביטוח. ראו בסעיף 19א(י) לחוק הגנת השכר – הקופה פטורה אם המעביד חייב לבטח על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, אך לא מסר לקופה פרטים על העובד כפי שמחייבות התקנות. מקל וחומר ברור שאם לא חלה חובה כזו, הקופה פטורה אם המעביד לא מסר פרטים על העובד.

המשך השאלה:
לגבי המקרה השני כן קבלנו בקשה לקבלת בעלות ממעסיק חדש ולכן נראה לי שהתשובה שחלה החובה (אם במקרה הראשון חלה החובה למרות שיכול להיות שהפוליסה בכלל לא נכנסה לתוקף על אחת כמה וכמה גם במקרה של קבלת בעלות) האם אני צודקת? לפי תשובתך אני מבינה שאין קשר בין חוק הגנת השכר לבין תוקף הפוליסה. ברגע שהמעביד הצהיר על בקשה להצטרף חלה עלינו חובת חוק הגנת השכר, נכון?

תשובה:
לעניין המעביד השני – לא כתבת שהוא ביקש להמשיך כמעביד חדש. אם כך – חל מה שכתבתי לגבי מעביד שמסר פרטים אך לא שילם.
לגבי השאלה השנייה - אם הכוונה למעביד השני מהשאלה דלעיל, התשובה היא כמו שכתבתי כאן. אם מסר פרטי העובד על פי התקנות ועל פי הסעיף שציינתי, חל חוק הגנת השכר ללא קשר לפוליסה. הרי גם במקרה רגיל של פיגור אין לכאורה כיסוי אם נשלחו 2 הודעות כחוק, אך כידוע חל חוק הגנת השכר ללא קשר לחוק חוזה הביטוח או לתנאי הפוליסה.

פטור מחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 14 ניתן לקבל , מלבד על פי הסכם קיבוצי, על ידי חתימה על הסכם הכולל את כל התנאים הקבועים באישור הכללי לפי סעיף 14 – או אישור של שר התמ"ת או מי שהסמיך.
האישור הכללי מפרט בדיוק את שיעורי ההפרשה לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים, ואין אפשרות להחיל את סעיף 14 בהסתמך על האישור הכללי, אם שיעורי ההפרשה שונים מהקבוע באישור הכללי בהתאם ליעד – קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. רבים סבורים שאם המעביד מפריש לקרן פנסיה שיעור של 13.33% במקום השיעור שנקבע- 14.33%, הרי שהוא זכאי לפטור של 93% מהפיצויים, בהסתמך על האישור הכללי. זו טעות. אם שיעור ההפרשה של המעביד לקרן פנסיה הוא 13.33%, הדרך לקבלת פטור מפיצויים בשיעור 93% הוא רק בהסכם שיקבע כך, יועבר לממונה הראשי על יחסי העבודה, ויאושר על ידו בחותמת רשמית. בשיחה עם משרד התמ"ת היום הוברר לי שהדבר ניתן לביצוע, אך יש לקבל אישור של המשרד. האישור יינתן רק אם זכויות העובד והמעביד לקבלת הכספים יהיו כפי שנקבע באישור הכללי האמור. ללא קבלת אישור בחותמת רשמית של המשרד, אין כל פטור למעביד וסעיף 14 לא יחול.

ביום 14.7.09 פורסם צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה, המחייב לבטח בפנסיה מקיפה או בקופה לקצבה, ובלבד שיהיו לעובד גם כיסויי מוות ונכות. כתוב בו במפורש מהן ההפרשות : חלק המעביד 6% לתגמולים וחלק העובד 5.5%. בנוסף חייב המעביד להפריש על חשבון פיצויים שיעורים העולים בהדרגה עד שנת 2014 – משיעור של 1.68% בשנה זו לשיעור של 6% בשנת 2014. כלומר בסה"כ שיעור של 17.5% אך כמובן שלא יהיה פטור מלא של חובת תשלום פיצויים, אלא רק על פי שיעור הפיצויים שהופקד, ובשנת 2014 הפטור מפיצויים יהיה רק של 72%.
יחד עם זאת נאמר במסמך המצורף, בסעיף 10, כי המעביד רשאי להפריש פיצויים עד 8.33% ובדומה לצו ההרחבה לפנסיה חובה במשק, הוא יכול להודיע לקופת הגמל עם העתק לעובד כי כספי הפיצויים יבואו במקום תשלום פיצויים על פי סעיף 14. כמובן שהפטור יחול אז רק ממועד ההודעה כאמור.
ועוד – בסעיף 2 למסמך נקבע כי אם קיים הסדר המבוסס על שיעורי הפרשה גבוהים יותר, ימשיך לחול ההסדר המיטיב האמור.
לכאורה הפרשה של 8.33%+5%+5% עולה על השיעורים שנקבעו בצו, אך יש לשים לב שחלק העובד יהיה 5.5% ולא 5%!
לסיכום: איני יודע אם לעובדים יש כיסויי מוות ונכות בהפרשה הקיימת לכן בכל מקרה לא אביע דעה על עמידה בחובת ההפרשה. בכל מקרה – חלק העובד הוא 5% ועל המעביד להקפיד על כך. כמו כן יחליט המעביד אם ברצונו להודיע לקופת הגמל/ביטוח שהפרשת הפיצויים העודפת על הקבוע בצו הרחבה תבוא במקום פיצויי פיטורים כמוסבר לעיל.
בשורה האחרונה: יש לפעול על פי צו ההרחבה המפורט במסמך המצורף. אין צורך בתרגומו וכל מעביד, וודאי איש ביטוח מבין את האמור בו.

השאלה:
עובד פרש מהעבודה וקיבל את מלוא הפיצויים מהמעסיק ואישר לשלם את כספי הפיצויים שהצטברו בפוליסה למעסיק בפוליסה מנהלים התגבשה הזכאות ללא תנאי כי חלפו 3 שנים מתחילת הפוליסה. לפי איזה חישוב יש לשלם את הפיצויים למעסיק האם עם זכאות ללא תנאי ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
מאחר שהעובד אינו מקבל דבר מהפוליסה, אין כאן זכאות כלל!
ההבדל בין זכאות ללא תנאי וזכאות שאינה כזו, הוא לגבי השלמת חוב הפיצויים מתוך חלק התגמולים. במקרה זה אין כל זכאות, אין כל השלמת פיצויים כמובן, ולכן חישוב ההחזר למעביד יהיה על פי תנאי הפוליסה. כלומר למעשה חישוב למי שאינו זכאי ללא תנאי.
ועוד- ראי תקנה 46(ג)(1) לתקנות קופות גמל:
"...לעניין חשבון 9 קופת גמל בקופת ביטוח לקצבה, שקיימת בו לעמית זכאות בלא תנאי, יהיה ערך הפדיון של מרכיב הפיצויים,אם שולמו לעמית, לפי הגבוה מבין אלה:.......
הפיצויים לא שולמו לעמית ולכן אין להתייחס לטיב זכאות שאינה קיימת.

השאלה:
אשמח להתייעץ לגבי ויכוח שיש לנו כאן במחלקה המשפטית לגבי הפטור לפי סעיף 14 בהתאם לאישור הכללי.
בהתאם לאישור, מעסיק יהיה רשאי לקבל את הכספים בחזרה, אם העובד משך כספים מקרן הפנסיה או מקופת הביטוח שלא בשל אירוע מזכה.
האם יש הבדל בין התפטרות לפיטורים (על אף שבאישור אין כל הבחנה ביניהם), כלומר, מה קורה במקרה שבו העובד מפוטר וזכאי לפיצויים בהתאם לחוק פיצויי פיטורים - האם גם במקרה כזה העובד אינו יכול למשוך את כספי הפיצויים שמגיעים לו בהתאם לחוק? חוק פיצויי פיטורים לא גובר במקרה כזה על הוראות האישור?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
אמנם בצו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי לביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה, כתוב במפורש שזכות המעביד במקרה של משיכה לפני אירוע מזכה קמה רק אם העובד אינו זכאי לפיצויים, כוונת השר באישור הכללי אינה מוטלת בספק- אם העובד זכאי לפיצויים אין למעביד כל זכות להחזר, בין אם משך העובד את הכספים לפני אירוע מזכה ובין אם לאו.
ראי את סעיף 2(ב) לאישור הכללי: " ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר הכספים מתוך תשלומיו, אלא אם כן משללה זכות העובד...." למעביד יכולה להיות זכות להחזר כספים רק בסיום עבודה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים. במקרה של פיטורים למשל, לא יכולה להיות למעביד זכות להחזר.
ראי גם את סעיף 26 לחוק- האפשרות להחזרה למעביד קמה רק "בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים".
איני רוצה להיכנס לדיון בעניין סעיף 26 והפסיקה שקבעה ששריון הכספים חל רק על פיצויים סטטוטוריים, גם מהסיבה שלדעתי יש לסייג את הפסיקה שלא העמיקה בהבדל בין קצבה לבין חיסכון הוני וכד', וגם בשל העובדה שהוויכוח שלכם מתייחס לצבירת הפיצויים בכלל, גם הסטטוטוריים.
כפי שכתבתי לך בעבר איני רוצה להרחיב את היריעה בעניין זה כדי למנוע אי הבנות ופגיעה שלא לצורך בחיסכון פנסיוני – עד שבית הדין הארצי לעבודה ידון בעניין.

השאלה:
למבוטחת ערכו פנסיית חובה מיום 1/7/2009 וביום 8/8/2009 היא ילדה, היא זכאית להמשך תשלומי המעביד מאחר והיא עובדת כבר 10 חדשים. בחודש 7/09 משכורתה הייתה 688 ש"ח.
על פי איזה שכר ימשיך המעביד לשלם? (השכר הממוצע ב-10 החדשים היה כ-2500 ש"ח)

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
בתקנות נקבע "שכר העבודה" לצורך ההפרשה בתקופה המזכה בדמי לידה – אם מדובר בעובדת במשכורת (שהשכר משתלם על בסיס של חודש לפחות) השכר יהיה שכר העבודה החודשי. אני מניח שהשכר האחרון אינו שכר חודש מלא, לכן השכר הקובע יהיה משכורת עבור חודש מלא.
אם מדובר בעובדת בשכר, כלומר עובדת שאינה עובדת במשכורת (שהשכר הוא שעתי או יומי), השכר הקובע להפרשה יהיה הממוצע בששת החודשים האחרונים שקדמו לתקופה שבעדה היא זכאית לדמי לידה.

השאלה:
האם בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק קיימת חובה על מעביד לבטח עובדים זרים בפנסיית חובה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
לכאורה צו ההרחבה חל גם על עובדים זרים, שכן הם לא הוחרגו ממנו.
יחד עם זאת, קיימת בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים הוראה, לפיה אם נקבע בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה שעל המעביד או העובד הזר לשלם תשלומים לקופת גמל, יעביר המעביד את התשלומים לקרן מיוחדת או לחשבון הבנק שנקבעו על פי אותו סעיף, ואליהם בלבד.
קביעת הקרן המיוחדת או חשבון הבנק מותנית בקיום מספר שלבים - תקנות וצווים של שר האוצר ושר התמ"ת ומכרז לבחירת הקרן (שתהיה חשבון בנק על שם העובד).
חלק מהתנאים כבר קיימים, ועתה ממתינים להוצאת המכרז וקביעת הבנק, שבו ינוהלו חשבונות העובדים. סעיף 1יא האמור נחקק על פי מדיניות הממשלה שלא לעודד שהייה ממושכת של עובדים זרים בארץ ולא לאפשר להם זכויות פנסיה בארץ, בה ישהו לפי הרישיון להעסקתם רק תקופה מוגבלת.
מאחר שפרט לעובדים זרים בענפי הבנייה (שם כבר נוהגים לשלם את התשלומים לחשבון בנק מיוחד על שם כל עובד), אין אפשרות לקיים את הוראת סעיף 1יא, פורסמה ביום 16.3.2008 באתר משרד התמ"ת באינטרנט הודעה מטעם יחידת הסמך לעובדים זרים, בה מומלץ למעבידים לשמור בתקופת הביניים את הכספים בחשבון בנק נפרד נושא רווחים.
אין בכך כדי להסיר לחלוטין מהמעבידים את החובה, מאחר שכאמור לא הוחרגו העובדים הזרים מתחולת צו ההרחבה לפנסיה חובה, אך זהו פתרון הביניים, שמציע משרד התמ"ת כאמור.
על פי האמור לעיל, קרנות הפנסיה לא יקבלו כספים עבור עובדים זרים.

השאלה:
מעביד מפקיד לעובד 12% לקרן פנסיה (6% תגמולים + 6% פיצויים), בהתאם לסעיף 14. האם במקרה של פיטורים, תחול על המעביד חובת השלמה של סכום הפיצויים באם יהיה חוסר בקופה? באם יהיו רווחים בקופה הגבוהים מגובה הפיצויים המגיעים לעובד עפ"י חוק, למי הם שייכים, לעובד או למעביד? האם התשובה תשתנה באם מדובר בהפקדה לביטוח מנהלים?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
לא נאמר בשאלה כיצד הוחל הפטור לפי סעיף 14.
אם נצא מהנחה שההפרשה לקרן פנסיה על חשבון פיצויים בשיעור 6% פוטרת את המעביד מ 72% מפיצויי הפיטורים, הרי על המעביד להשלים 28% מחוב הפיצויים, ללא קשר מהי הצבירה בקרן הפנסיה.
אם לא חל הפטור לפי סעיף 14, הצבירה, על פי "חישוב ערכי פדיון" הקבוע בתקנון הקרן, תבוא על חשבון פיצויי פיטורים, ועל המעביד להשלים את היתרה. אם נצבר בקרן הפנסיה סכום העולה על חוב הפיצויים (והדבר כמעט בלתי אפשרי אם ההפרשה היא רק 6%) או אם הופקדו בקרן 8.33% על חשבון פיצויים, והרווחים הביאו את הצבירה לסכום העולה על חוב הפיצויים - לכאורה רשאי המעביד לקבל את העודף. לכאורה, מאחר שהפסיקה קבעה, שסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים בא לשריין רק את חוב הפיצויים הסטאטוטורי (פס"ד תפזול תעשיות כימיות בע"מ נ' הקופה המרכזית לפיצויים), ומאחר שתקנוני קרנות הפנסיה מקנות למעביד זכות להחזר כספים רק אם פרש העובד בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים.
לפיכך, על פי תקנוני קרנות הפנסיה החדשות, בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים אין המעביד זכאי לסכום כלשהו מהקרן. אם חל סעיף 14, אין עורכים חישוב כלשהו וחל האמור לעיל (אם הפטור הוא של 72% יש להוסיף את היתרה ללא חישוב הצבירה). אם לא חל סעיף 14, ואני מקווה שמקרים אלה נדירים בהפרשות לקרן פנסיה, מחשבים את צבירת הפיצויים והמעביד חייב בהפרש. התקנון אינו מאפשר החזרה במקרה של זכאות לפיצויים, גם אם סכום הפיצויים עולה על חוב הפיצויים המגיע לעובד.
בפוליסות ביטוח "ערך פדיון הפיצויים" אינו זהה לזה שבקרן פנסיה.
במהלך השנים שונו תנאי הפוליסה בעניין זה. השינויים העיקריים חלו בפוליסות שיצאו לאחר 1991 ושוב בשנת 2004. יש לבדוק את תנאי הפוליסה הספציפית. בעבר ערך הפדיון חושב על פי הפרמיה של רכיב הפיצויים, ללא ריבית אך בתוספת הצמדה למדד. הריבית הועברה לחלק התגמולים. לאחר מכן החישוב היה לפי המדד או הרווחים הצבורים, לפי הנמוך. במקרים רבים אופן החישוב גרם לכך, שהמעביד חויב להשלים פיצויים ולא היה עודף. כמובן שהיו מקרים הפוכים רבים. כיום החישוב הוא נפרד לכל רכיב, כך שלפיצויים נוספים הרווחים עליהם.
אם הצבירה עולה על חוב הפיצויים, ואם חוזה העבודה או הסכם קיבוצי אינו מבטיח לעובד את כל צבירת הפיצויים, רשאי המעביד בעקרון לקבל את ההפרש. התוספת "בעקרון" נובעת מכך שהפסיקה התייחסה לעודף הפיצויים בקופת גמל מרכזית לפיצויים או הונית, ולא ידוע לי על מקרה בו הוחזר למעביד עודף פיצויים מקופה לקצבה. על פי ההלכה המשפטית, סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים משריין את הפיצויים הסטטוטוריים, דהיינו החוב על פי החוק, ומעבר לכך אין שריון, בכפוף לקביעה בחוזה העבודה או הסכם קיבוצי.

השאלה:
מבוטח נמצא בא.כ.ע. חלקי של 50% והמשיך לעבוד אצל המעביד 13 שנה. מקבל את משכורתו מהמעביד בגובה של 50% ומקבל פיצוי א.כ.ע. מחברת הבטוח בגובה 50% היום עוזב את העבודה, לפי איזה שכר יש לחשב לו את חוב וותק פיצויים ? השבתי שמעביד מחויב לשלם פיצויים בהתאם לשכרו של העובד. פיצוי בגין א.כ.ע אינו חלק ממשכורתו הקובעת של העובד עפ"י דין, המחייבת מעסיק בתשלום פיצויי פיטורים בגינו. נשלחה לי היום שאלת המשך שאשמח אם תוכל לסייע לי במענה עליה: אם כך, מה דין הכספים שהצטברו בפוליסת בטוח מנהלים מיום היותו באובדן כושר עבודה של 50% עד עזיבת עבודה? {13 שנה לערך} המעביד שילם לפוליסה פרמיה בגין 50% משכר וה50% הנותרים הם שולמו ע"י שחרור מתשלום פרמיה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
תשובתך נכונה. לגבי הצבירה כתוצאה מה"שחרור" (מימון הפרמיה על ידי חברת הביטוח), מתייחסים אליה כצבירה לכל דבר וכמובן שהמעביד נהנה מצבירת הפיצויים. אין משמעות לעניין יחסי עובד ומעביד לעובדה שביטוח א.כ.ע. כולל מימון הפרמיה. הכספים שנצברו דינם אחד, בין שהמעביד הפקיד ובין שחברת הביטוח מימנה על פי הכיסוי הביטוחי.
לפי איזה שכר מחויב המעביד בכספי פיצויים, לפי השכר ששילם לו בפועל 50% ? באם כן, יכול המעסיק לבקש את החזר כספי הפיצויים שנצברו בפוליסה שכן כספי הפיצויים שנצברו הם לפי שכר של 100%.
אין למעביד זכות להחזר כספים אם החוק (סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים) או הסכם קיבוצי או צו הרחבה אוסרים זאת.
המשכורת לחישוב הפיצויים היא המשכורת המשולמת לעובד- המעביד משלם 50% כי העובד מועסק בחצי משרה (הוא איבד חצי מכושר עבודתו). כפי שכתבתי, אין קשר בין מימון חצי מהפרמיה על ידי המבטח על פי הכיסוי, לבין השכר בפועל- פיצויים משלמים לפי השכר האחרון ולא לפי השכר שהיה לפני אובדן כושר העבודה החלקי.

השאלה:
מצ"ב פס"ד שניתן לעניין קרנות הפנסיה מול פקודת הנזיקין. אודה להבהרה והסבר מעמיק של העניין זה ומה ההבדל המהותי שנובע מכך בין הצטרפות שכיר לקרן לבין הצטרפות עצמאי.

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
פקודת הנזיקין קובעת כי בחשבון הנזיקין שנקבעו לא ייכללו תשלומים המשולמים על פי ביטוח. כגון פוליסת ביטוח המשלמת סכום במקרה מוות. סכום הביטוח שישולם למוטבים או לנכה ולא יופחת מהפיצויים שנקבעו, ועל המזיק לשלם לניזוק. לעומת זאת פנסיות (נכות או שאירים) ייכללו בסכום הנזיקין, כלומר יופחתו מהפיצוי שעל המזיק לשלם. במקרה זה הייתה תביעת נזיקין, חברות הביטוח שילמו את הסכום שנקבע, אך תבעו מקרן מקפת להעביר אליהן את הפנסיות, על פי מה שנקבע בפקודת הנזיקין.
החידוש בפסק הדין הזה, שהוא רק של בית משפט מחוזי ולכן אינו מהווה תקדים מחייב, הוא שנפסק שחברות בקרן פנסיה כעצמאי שלא על פי יחסי עובד ומעביד, כמוה כביטוח חיים ולא כפנסיה. כלומר יראו בה כאילו היא תשלום המשולם על פי ביטוח, ולכן הפנסיה לא תיכלל בסכום הפיצויים שמקבל הניזוק. באופן מעשי- הנפגע העמית בקרן הפנסיה זכאי (או שאיריו) גם לכספי הפיצויים שנפסקו וגם לפנסיות.
אם הנפגע היה עמית שכיר בקרן פנסיה או בביטוח קצבה אחר, לא היה זכאי גם לפיצויים וגם לפנסיה והיו מפחיתים את הפנסיה מהפיצויים.

השאלה:
עובד מבוטח במבטחים הוותיקה אחוזי ההפרשה לפיצויים 6% (קיים סעיף 14) באשור שחברת הבטוח שלחה על צבירת פיצויים בקופה יש יתרת פיצויים בגובה סה"כ הזכאות לה זכאי העובד . שאלתי היא 1. האם העובד זכאי להשלמה של 2.33% ע"ח המעסיק כאשר יש מספיק כסף בקופה המכסה את הזכאות הכללית לפיצויים ? 2. האם לחילופין חובת המעביד לבצע השלמה של 2.33% ולא משנה מה נצבר בקופה ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
אם חל סעיף 14, נא בררי כיצד חל? אם חל על פי הסכם קיבוצי (כמו רוב ההפקדות במבטחים הוותיקה)- ההסכם קובע בדיוק מהי ההשלמה של הפיצויים. בהסכם קיבוצי כזה אין מחשבים את הצבירה במבטחים לצורך פיצויים. פשוט המעביד חייב להשלים 28% מחוב הפיצויים על פי החוק.
אם סעיף 14 חל בדרך אחרת, על פי מה. במסמך המחיל את סעיף 14 נמצאת התשובה.

השאלה:
לנפטרת מונה מוטב אחד (צעיר בניה). אולם בצו הירושה יש ויתור לטובת אבי המשפחה. למי להעביר את הכספים?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
יש לשלם את הכספים למוטב על פי טופס מינוי מוטבים (נהנים) הקיים בקופה. זאת משתי סיבות:
1. צו הירושה רק קבע מי היורש(ים) לפי דין. סעיף 147 לחוק הירושה קובע שסכומים שיש לשלם מקופת גמל במות עמית, ישולמו לזכאי להם ולא יהיו חלק מהעיזבון, כלומר צו ירושה לא חל עליהם. 2. אם הייתה צוואה, והיה נקבע בה במפורש שהיא חלה על הכספים בקופת הגמל "לפקיד", ההוראה תקוים גם אם הזכאי שנקבע בצוואה שונה מהמוטב שנקבע בטופס מינוי מוטבים, אך זאת בתנאי שהודעה על כך נמסרה לקופת הגמל לפני מות העמית. במקרה זה לא רק שלא הייתה צוואה (יש צו ירושה), ואין קביעה בצוואה שהבעל זכאי לכספים בקופת הגמל, הצוואה גם לא נמסרה לפני מות העמיתה. כלומר, אין מקור חוקי אחר בעל תוקף שישנה את מינוי המוטב כפי שנקבע בטופס מינוי מוטבים שנמסר לקופת הגמל.

השאלה:
1. האם כל פנסיה (שאינה פנסיית חובה) כוללת סעיף 14 באופן אוטומטי ? (בהנחה ועומדת במבנה הפרשות נדרש ע"י עובד מעביד)? 2. מעסיק שפתח פנסיה במבנה הפקדות של 5% לפיצויים,לתגמולים עובד ומעסיק- האם יוכל להוסיף סעיף 14 כיום אם יגדיל ההפרשות לפיצויים לסך 8.33%?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
1. לא. אם ההפרשה היא על פי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, חזקה שהם מחילים את סעיף 14 ויש לקרוא בכל מקרה את ההסכם או הצו המתאים, ואת התנאים לפיהם יחול סעיף 14 ובמידה שהוא חל! אם אין מקור כאמור, סעיף 14 יחול רק אם החילו אותו בצו מיוחד או בהסכם שנעשה על פי האישור הכללי לפי סעיף 14.
2. האם כתוב באישור הכללי שניתן להפקיד בפנסיה 5% תגמולים? יש להפקיד בקרן פנסיה את השיעורים שנקבעו באישור הכללי או בהסכם קיבוצי או צו הרחבה החלים על המעביד. אי אפשר להפקיד בקרן פנסיה כמו בביטוח מנהלים ולקבל פטור לפי סעיף 14 על פי האישור הכללי.

המשך לשאלה ותשובה מס' 2:
המעסיק בחר להפקיד לעובד 5% לכל רכיב כפי שצריך בשנת 2013 (היטיב עם העובד) האם סעיף 14 יחול רק על ההפרשות של פנסיית חובה לאותה שנה (1.66% שנת 2009)? או בכלל לא?
האם על המעביד חל רק צו ההרחבה לפנסיה חובה? אם לא, לא חל צו הרחבה כלל!,

תשובה:
המעביד חייב לקיים את ההסדר המיטיב החל עליו, ולא יחול עליו סעיף 14 אם יפריש על פי "פנסיה חובה", אפילו יפקיד את השיעורים של 2013. המונח הסדר מיטיב נועד רק להסדר פנסיוני עם הפקדה גבוהה יותר (ואז יש לקיימו) ולא למקרה בו המעביד מפריש בשנת 2009 פיצויים על השיעור שנקבע בצו הזה לשנת 2013.
אם חל עליו רק צו ההרחבה של "פנסיה חובה", הוא יוכל להפקיד כל שיעור של פיצויים, ואם יפקיד מעבר לנדרש על פי הצו הזה, המעביד יוכל אם ירצה להחיל את סעיף 14 על רכיב הפיצויים - אך זאת רק אם חל עליו רק צו ההרחבה של "פנסיה חובה".

השאלה:
מעסיק העביר כספים עבור עובדת לחברת ביטוח (העובדת אמרה כי יש לה תוכנית פנסיונית בחברה). הכספים שולמו כסדרם במשך כ-10 חודשים. מכיוון שהתוכנית לא הייתה בחברה אליה הועברו הכספים - הכספים הוחזרו למעסיק. העובדת סיימה את עבודתה לאחר 10 החודשים האמורים. המעסיק מבקש לשלם לה את כל הכספים (תג' עובד, מעסיק ופיצויים) במסגרת תלוש השכר שלה. מבקש לדעת האם המעסיק יכול להיות חשוף לתביעה עתידית על כך שלא העביר כסף לתוכנית פנסיונית?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
על המעביד היה להפקיד כספים בביטוח פנסיוני והוא לא עשה זאת. העובדת לא הפסידה ביטוח ריסק, אך לא חסכה את הכספים. יש לזכור שמדובר בחובה מכוח צו הרחבה - חובה שהעובד אינו רשאי לוותר עליה. לא נמסרו פרטים לגבי העיסוק, אך בכל מקרה המעביד מחויב לפחות להפקיד על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.
יחד עם זאת כאשר בית הדין נדרש למקרה דומה, הוא בוחן האם אפשר עדיין להפקיד בקופת הגמל. אם כן - יפקיד שם המעביד. אם אין אפשרות, כגון כאשר העובדת סיימה את עבודתה אצל אותו מעביד, חייב בית הדין את המעביד לשלם לעובד את הכספים שלא שילם (לא כולל חלק העובד כמובן(.
את הפסד החיסכון (וזכויות לצבירת פנסיה במשך 10 חודשים) ניתן לחשב, אך עד היום לא חויבו מעבידים (לפחות לא בבית הדין הארצי לעבודה) במקרים דומים (כאשר העובד טרם הגיע לזכאות לפנסיה כלשהי) לפצות על אבדן זכויות פנסיה. לפיכך הפתרון יהיה לסכם עם העובדת את גובה הפיצוי, שיכלול ריבית והצמדה בגין כל חודש בו לא שולמו סכומים לקופת הביטוח, לשלם לה ישירות ולנכות מס כמתחייב. מאחר שלא ניתן להפקיד בקופת גמל, הרי שהכספים ישולמו ישירות כחלק מהפרשי שכר ומענק פרישה. ייתכן שלמרות שתקופת העבודה פחתה משנה, ניתן לקבל פטור ממס בגין רכיב פיצויים (עד התקרה(. חתימת העובדת המאשרת את הסיכום ואת קבלת התשלום כמובן חיונית.
אי אפשר להבטיח בטחון של 100% למעביד, מאחר שכאמור מדובר בביטוח פנסיוני שלא ניתן לוותר עליו, ולא אוכל לצפות מה עשוי לקבוע בית הדין לעבודה אם המקרה יובא לדיון. זאת, גם בשל העובדה שהאחריות לאי ההפקדה מוטלת על המעביד (אם כי העובדת אשמה בשיהוי ואי בדיקה האם הופקדו הכספים בחברה הנכונה). המעביד חייב לוודא שהכספים מופקדים בקופת הגמל/קופת הביטוח הנכונה, אף אם העובד טעה בציון שם החברה! כאמור יש גם רשלנות תורמת של העובד המפחיתה מאחריות המעביד להפסד הזכויות שבמקרה זה אינו משמעותי.

השאלה:
האם מעסיק המפריש 8.33% לפיצויים ו- 5% לתגמולים לקרן פנסיה עומד בתנאי הצו.
האם לא יהיה חסר אחוז אחד בתגמולי מעביד?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
בקרן פנסיה יש להפריש 17.5% ואז יש פטור בשיעור 72% מהפיצויים. ניתן להוסיף השלמת פיצויים בשיעור 2.33% לקרן הפנסיה או לכל קופת גמל אחרת, והפטור יגדל ל 100%. כך כתוב בצו ההרחבה. האם כתוב שיש להפריש לקרן פנסיה 18.33%? לא.
בביטוח מנהלים ניתן לקבל פטור של 100% מהפיצויים בהפרשה של 18.33% מהשכר (מעביד 8.33%+5%) אך רק אם הוסיף המעביד פרמיה לביטוח א.כ.ע. המבטיח 75% מהשכר.
אלה האפשרויות היחידות על פי צו ההרחבה בתעשייה. אם יפריש המעביד לקרן פנסיה 18.33%, יקבל פטור של 72% ואולי בית הדין לעבודה יעניק לו פטור של 93%, על פי היחס בין הפטור המלא שהיה זכאי לו אם היה מפריש 17.5% ועוד 2.33%, סה"כ 19.83% - לבין השיעור ששילם שהוא 18.33%. היחס הזה נותן פטור של 93% מהפיצויים, אך צו ההרחבה בתעשייה אינו קובע זאת. פטור כזה ניתן לקבל רק באישור מיוחד של שר התמ"ת בצו אישי לגבי המעביד והעובדים. אישור כזה לא יינתן בקלות, אם בכלל, על פי מדיניות הממונה הראשי על יחסי העבודה.
את התשובה הארוכה ניתן לתמצת: מעביד המפריש לקרן פנסיה 18.335 אינו עומד בתנאי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה.

השאלה:
עובד שעבד במתפרה דרך חברת כ"א ולאחר 3 חודשים הצטרף כעובד מן המניין ממתי חלה חובת ההפקדה עבורו ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
1. לעניין הפרשה לפנסיה (בניגוד למשל לעניין פיצויי פיטורים, חופשה ודמי מחלה) הרי שהעובד נחשב כעובד המעביד הזה רק מיום שהפך לכזה, כלומר לא בתקופה שהיה עובד של חברת כ"א, גם אם בפועל היה מועסק אצל אותו מעביד.
2. מכאן חלים הסכמים וצווי הרחבה החלים על המעביד. מאחר שמדובר במתפרה, זהו אחד מענפי התעשייה ולכן חל צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה. הוא מחייב הפרשה מלאה מתחילת העבודה. הצו הזה ארוך כידוע ולכן לא אכנס לפרטים.
3. מאחר שחל צו ההרחבה בתעשייה ולא צו ההרחבה ל"פנסיה חובה", אין מדובר במועד מיוחד לתחילת ההפרשה (6 חודשים או 3 חודשים), אלא מועד התחלת ההפרשה הוא המועד בו הפך העובד מעובד חברת כ"א לעובד המעביד בפועל. על ההפרשות חל צו ההרחבה בתעשייה.

השאלה:
מעסיק מחויב להשלים פיצויים לעובד שעבד אצלו, בתקופה ראשונה שכרו פוצל בין ביטוח מנהלים וקרן פנסיה, כאשר על קרן הפנסיה חל סעיף 14 על 93.33% מהשכר. ובתקופה השנייה חל סעיף 14 על מלוא השכר עקב כניסת צו ההרחבה לתעשייה. איזה שכר יש לקחת לצורך ביצוע ההשלמה? שכר אחרון או שכר ערב המעבר לצו ההרחבה? מה קורה אם חלו שינויים במהלך השנים באחוזי השכר שהופנו לביטוח המנהלים וקרן הפנסיה ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
יש להבין כי אם היה פטור לפי סעיף 14 על 93% מהפיצויים (ואחזור לכך בהמשך), לא ייתכן שצו ההרחבה בתעשייה הפך אותו לפטור מלא של 100%. הפרשה לקרן פנסיה בשיעור של 18.33% לא מקנה אוטומטית פטור של 93%. ללא אישור שר התמ"ת בצו מיוחד. רק ביה"ד לעבודה יכול לקבוע פטור כזה. אסביר: צו ההרחבה בתעשייה, או כל צו הרחבה הדן בהפרשה לקרן פנסיה, מתייחס רק לשתי אפשרויות - או הפרשה בשיעור 17.5% הכוללת כמובן 6% על חשבון פיצויים, ואז יש פטור בשיעור 72% מהפיצויים; או- הפרשה כאמור בתוספת השלמה של 2.33% (לקרן הפנסיה או לקופת גמל אחרת) ואז הפטור מלא - 100%. אין בצו ההרחבה בתעשייה פטור בשיעור של 93% בהפרשה של 18.33% מהשכר לקרן פנסיה. ההנחה שיש פטור כזה מבוססת על היחס שבין הפרשה רגילה לקרן פנסיה - 17.5% לבין הפרשה בתוספת של 2.33%, יחד 19.83%.מאחר שהמעביד מפריש 18.33% ולא 19.83% הרי שהיחס (18.33% מחולק ב 19.83%) נותן פטור של 93%. זה נכון מתמטית, אך אין כל בסיס לכך בצו ההרחבה! חייבים לערוך הסכם מיוחד לעניין זה בין המעביד והעובד להעבירו לממונה הראשי על יחסי העבודה. ללא אישור בצו של השר - אין פטור!!
ה"מומחים" למיניהם הניחו כי מאחר שהמעביד מפריש לקרן פנסיה 93% מההפרשה המלאה, כולל השלמת פיצויים, הרי שיש פטור של 93%, ולא היא!
בעניין זה אני מזכיר לך את מאמרי על פס"ד מזרחי- אי.סי.איי. כזכור ההסכם הקיבוצי לא ייושם כלשונו, וביה"ד הארצי פסק שבתקופה בה לא היה יישום מלא של ההסכם הקיבוצי, לא חל כלל פטורלפי סעיף 14. יש לי כמובן דעה משלי בעניין זה, אך הדבר משקף את עמדת בית הדין ואת ההשלכה לעניין הנדון. אמנם היום יש לנו סעיף 20 לחוק קופות גמל, אך אני מבין שההפרשה החלה לפני כניסתו לתוקף, וראו את פס"ד אי.סי.איי.
זה הרקע להערתי שיש לי ספק אם חל במקרה הנדון פטור כאמור. אהיה בטוח רק אם ימציאו לי את ההסכם ואת אישור שר התמ"ת. מניסיוני ושיחותיי הרבות עם הממונה הראשי על יחסי העבודה עלי לציין כי לא בכל מקרה יינתן אישור כזה.
הלאה: יש לפרט מהו עיסוק המעביד, האם הוא חבר בארגון מעבידים (אם מדובר בענפי התעשייה), האם המעביד חבר בהתאחדות התעשיינים? יש לכך השלכה למועד החיוב בהפרשה על פי ההסכם הקיבוצי. ולסיום- השלמה של פיצויים, בהתאם לשיעורי הפטור שחלו בכל תקופה, אם אחוזי ההפרשה שונו מדי פעם, או אם השכר שונה, נעשית תמיד על פי השכר האחרון במועד סיום העבודה.

השאלה:
1. מה נחשב כביטוח פנסיוני קודם ומקנה זכאות לביצוע הפרשות לאחר 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית למועד תחילת העבודה? האם תוכנית פנסיונית שאינה משולמת זמן רב עומדת בקריטריון זה? מה הגבול הסביר ?
2. האם ידוע על כוונה להגביל תוכנית פנסיונית קיימת רק לתוכנית ששולמו בגינה דמי גמולים ב-6 החודשים האחרונים טרם מעבר למעסיק חדש ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
כל הסדר ביטוחי קיים מטיל על המעביד את החובה להתחיל בהפרשות לאחר 3 חודשים, רטרואקטיבית לתחילת העבודה. ברור שאין דירוג מה סביר ומה לא – כל הסדר קיים. ההיגיון בבסיס ההוראה הוא שעובד שיש לו הסדר קיים, לא ייפגע מהמועדים שנקבעו בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה. לכן לא במקרה נקבעה התקופה של 3 חודשים. הפסקת הפרשות לתקופה של יותר משלושה חודשים מפסיקה את החברות בקרן פנסיה, ולכן ההפסקה לא תעלה על 3 חודשים, וההפרשה תהיה רטרואקטיבית כדי לא לפגוע ברצף.
כוונת הצדדים להסכם הקיבוצי הייתה להסדר קיים "חי", כלומר משולם כסדרו, אך לא נשללה האפשרות להחיל את החובה גם במקרה של הסדר שהוקפא. כך נהנים מהספק גם עובדים שיש להם הסדר ישן שאינו משולם תקופה ארוכה. יש להזכיר כי הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק טרם נדונו בבית הדין. לפיכך יש לפרש את ההוראות בזהירות המתבקשת, כלומר לקולא (מבחינת העובד).

השאלה:
לעובדת הוטל עיקול על כספי הפנסיה שנצברו לזכותה. האם ניתן להטיל עיקול על כספים שנצברו בקרן פנסיה? האם התשובה תשתנה באם מדובר בביטוח מנהלים? האם ניתן בביטוח מנהלים לקבוע מוטב בלתי חוזר, שיהיה מוגן מפני העיקול?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים אוסר עיקול כספים שהופקדו בקופת גמל לקצבה. מאז ינואר 2008 כל קופות הגמל וקופות ביטוח (ביטוח מנהלים) נחשבות קופות גמל לקצבה, ולא ניתן לעקל כספים המופקדים בהן.
סעיף 25(ב) לחוק קופות גמל, האוסר עיקול כספי עמית בקופת גמל אלא על פי תקנות שיותקנו, לא נכנס אמנם לתוקף עד שיותקנו תקנות כאמור, אך מאחר שקופות הגמל כולן הן לקצבה, בכל מקרה לא ניתן לעקל כספים שהופקדו בקופת גמל לקצבה.
פס"ד שניתן לפני כשנה בערך, שאני תומך בו קבע, שעיקול זכויות המבוטח אין בו כדי להשפיע על זכות המוטב לקבלת כספי הביטוח. זכות המוטב היא עצמאית, עם קרות מקרה הביטוח המזכה את המוטב בתגמולי ביטוח. פס"ד קודם קבע אחרת, בשל הסיבה שהמוטב לא נקבע בקביעה בלתי חוזרת. סעיף 13 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981 מונע עיקול זכויות המוטב אם נקבע בקביעה בלתי חוזרת.
כאמור פס"ד האחרון (בבית משפט השלום) קבע, שבכל מקרה עיקול זכויות המבוטח בפוליסה אינו משפיע על זכויות המוטב. כמובן שעד שיכריע בית המשפט העליון לא ניתן למנוע פסיקה שונה, אך לדעתי פסה"ד האחרון משקף את הדעה המקובלת במשפט.
פסה"ד האחרון הידוע בנושא הוא עניין גל קור – מקפת (ברע ת"א) 2662/04 שניתן בבית המשפט המחוזי. שם נפסק כי כספים בקופת גמל לקצבה אינם ניתנים לעיקול על ידי נושי העובד, אך יש מועד לסיום ההגנה. כאשר זכותו של העובד התגבשה, והגיע המועד המזכה את העובד בקצבה, אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. אלה כספי העובד וניתן לעקל אותם, בכפוף להוראות חוק המגבילות או אוסרות עיקול. למשל סעיף 8(ה) לחוק הגנת השכר מגביל עיקול של קצבה המשולמת מקופת גמל באותה מידה בה הוא מגן על משכורת מעוקלת.

השאלה:
למי שייכים הרווחים בסעיף פיצויים בקרן הפנסיה האישית של העובד? למעסיק או של העובד?
אני אחדד.
העובדים אינם חתומים על סעיף 14 לחוק.
עובד מרוויח 10,000 ש"ח. מפרישים עבור עבורו 8.33% לפיצויים.
אחרי שנה עזב.בקרן נצבר 9000 ש"ח (הקרן הפסידה). האם עליי להוציא מכיס החברה 1,000 ש"ח למרות שהפקדתי 10,000 ש"ח?
מקרה הפוך.
עובד מרוויח 10,000 ש"ח. מפרישים עבורו 5% לפיצויים. בתום שנה נצבר 6,000 ש"ח מכספי מעסיק + 5,000 ש"ח רווחים סה"כ 11,000 ש"ח.
האם במקרה הנ"ל למרות שהפקדתי רק 5,000 ש"ח אני פטור מההשלמה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
אם לא חל סעיף14 לחוק פיצויי פיטורים על הכספים בקרן הפנסיה, כי אז במועד סיום העבודה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, מחשבת הקרן את צבירת הפיצויים על פי תקנונה. תקנה 41כט(ה) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ"ד-1964 קובעת הוראה מיוחדת במקרה שקיימת לעובד זכאות ללא תנאי כמשמעותה בתקנה הנ"ל.
אלה מקרים מיוחדים ולא אדון בהם בתשובתי. במקרה הרגיל, אם העובד זכאי לפיצויי פיטורים סיום העבודה, תערוך קרן הפנסיה את חישוב ערך הפדיון של מרכיב הפיצויים על פי תקנונה. לפיכך – אם לאחר החישוב נותרת יתרה לתשלום פיצויי פיטורים, על המעביד להשלים את ההפרש. אם הצבירה אינה נופלת מחוב הפיצויים לעובד, אין השלמה מצד המעביד.
אף אם הצבירה עולה על חוב הפיצויים על פי החוק או הסכם, בקרן פנסיה אין החזר של העודף למעביד, אם סיים העובד את עבודתו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים. זאת על פי תקנוני הקרנות, המאפשרות החזר כספים למעביד רק במקרה שבסיום העבודה אין זכאות לפיצויים – וגם זאת רק בתנאים מסויימים השונים מקרן פנסיה אחת למשנה.

השאלה:
במקום עבודה נהוג להתחיל להפקיד לגמל אחרי שישה חודשים – 5% תגמולים עובד + מעביד ו- 8.33% לפיצויים.
המעביד שואל לגבי עובד חדש שמגיע למקום העבודה עם כיסוי ביטוחי קיים, שלפי הצו חובת ההפקדה אחרי שלושה חודשים או תום שנת המס לפי המוקדם רטרואקטיבית, האם מחויב עד לתום שישה חודשי עבודה להפקיד לפי הצו.

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
הצדדים להסכם הקיבוצי לא התכוונו לחייב שני הסדרים. כלומר אם יש הסדר מיטיב שיחול רק לאחר 8 חודשים למשל, הרי שזהו הסדר מיטיב ולא יחול הצו ל"פנסיה חובה".
יחד עם זאת, בשל הספק בפרשנות נוסח ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, אני ממליץ למעבידים שחל אצלם הסדר מיטיב מאוחר יותר, להתחיל בהפרשה על פי צו ההרחבה ל"פנסיה חובה", ורק עם הכנסו לתוקף של ההסדר המיטיב – לעבור להפרשה על פי ההסדר המיטיב.
כלומר במקרה זה, מאחר שלעובד הסדר ביטוחי קיים – רצוי שהמעביד יתחיל בהפרשה על השיעורים שנקבעו ב"פנסיה חובה" לאחר 3 חודשים רטרואקטיבית לתחילת העבודה. לאחר 6 חודשים נכנס לתוקף ההסדר המיטיב ואז כמובן יש להפריש על פיו.

השאלה:
מעסיק שילם עבור ביטוח אובדן כושר עבודה מידי חודש 0.7% משכר ה עובד בפועל.
לאחרונה, הופחת אחוז משרתו של ה עובד ומשכורתו הופחתה, עקב כך הוקטן גם סכום ההפקדה לא.כ.ע. ה עובד מעוניין לשמור על זכויותיו ולכן, עפ''י המלצה של יועץ פנסיוני, לבקשתו החל המעסיק לנכות ממשכורתו לטובת א.כ.ע סכום נוסף, אשר ישלים את התשלום של המעסיק לסכום שהועבר עבור הביטוח כאשר עבד ב משרה מלאה . כלומר, המעסיק הנו מעיין צינור להעברת הפרשי אובדן הכושר בגין ירידה לחלקיות משרה. האם קיימת חשיפה כלשהי מבחינת המעסיק?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
החשיפה היא של היועץ!
אינני מבין מדוע מנכים סכום כלשהו משכר העובד להשלמת כיסוי א.כ.ע.? הפיצוי החודשי שישולם לו אינו יכול לעלות על 75% מהכנסתו בפועל!
תוספת ה פרמיה שולמה ללא צורך וללא תמורה, מאחר שהוא יקבל פיצוי על פי שכרו הנוכחי ולא על פי שכר היסטורי.
ביטוח א.כ.ע. הוא ביטוח, ואסור למי שאינו בעל רישיון כחוק לייעץ. כאמור הפיצוי החודשי הוא בשיעור מההכנסה בפועל. לפיכך, אם תעלה בעתיד ההכנסה, ניתן להגדיל את הפיצוי ללא כל בעיה. רק אציין באופן כללי, שבכל עת ניתן להגדיל את הפיצוי אם השכר עלה, אולם אם הגדלת הפיצוי עקב עלייה בשכר עולה על שיעור מסוים, ייעשה חיתום חדש ל עובד במועד הגדלת הפיצוי מעבר לשיעור שנקבע.
לגבי החשיפה של המעביד, אם ה עובד ביקש לנכות משכרו ולהעביר כספים לקופת גמל המעסיק פועל כשורה - הדבר מוסדר בסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר , המפרט את ה ניכוי ים המותרים משכר עבודה, וביניהם: ''....(5) תשלומים שוטפים לקופת גמל, ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שה עובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של ה עובד אם הוא הודיע למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלומים''.

השאלה:
האם וכיצד ניתן להפקיד לפנסיה, לפי הוראות צו ההרחבה ל''פנסיה חובה'', ל עובד ת במשק בית, ש עובד ת במספר מקומות עבודה, ושהיקף עבודתה אצל המעסיק הינו פעם בשבוע 5 שעות כל פעם.
המעסיק פנה לחברות הביטוח, ואולם הן אינן מוכנות לערוך פוליסה עם פרמיות בשיעורים כל כך נמוכים.

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
עובד ת משק בית זכאית ל הפרשות לפנסיה ככל עובד אחר.
הבעיה ידועה לכולם, אולם טרם נמצא פתרון לכך. הכנסת הנוכחית טרם דנה בזה.
גוף מוסדי רשאי לא לקבל מבוטחים, אך מספר קרנות פנסיה, שחתמו על הסכם עם ההסתדרות, הן היעד המתאים לדעתי ל עובד ים כאלה, מכיוון, שהן התחייבו לקבל את כל המועמדים.

השאלה:
צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק (להלן: ''צו ההרחבה'') מתיר למעביד, שמפקיד בהתאם לשיעורים בו, להגדיל את שיעורי ההפקדה לפיצויי הפיטורים עד לשיעור של 8.33%, ולהחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על הפקדה כאמור.
כל שעל המעביד לעשות, הוא לכתוב לקופת הגמל עם העתק לעובד, שהוא מפקיד בשיעורים האמורים (הגבוהים מהמפורט בצו ההרחבה), וכי ההפקדה הנ''ל של רכיב הפיצויים באה על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, במקום חובת תשלום פיצויים.
מעביד, שכפוף לצו ההרחבה ל''פנסיה חובה'', מתחיל בראשונה להפקיד לעובד לפנסיה החל משנת 2008, בהתאם לשיעורים האמורים בצו. לאחר זמן מה, מחליט המעביד להגדיל את שיעורי ההפקדה לעובד כדלקמן: 5% לתגמולים, ו-8.33% לפיצויים.
האם במקרה זה, בו המעביד מגדיל את כלל ההפקדות לעובד (פיצויים ותגמולים), הוא צריך להחתים את העובד על סעיף 14 באופן מפורש, או שמא הודעה לקופה עם העתק לעובד כאמור לעיל, מספיקה?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
מנתוני השאלה עולה, כי על המעביד לא חלה חובת הפקדה אחרת, אלא חל רק צו ההרחבה ל''פנסיה חובה''. כמו כן, בתחילת העסקתו של העובד, לא היתה הפקדה העולה על השיעורים הקבועים בצו ההרחבה (כלומר, לא היה הסדר מיטיב), והמעביד החל להפקיד על פי צו ההרחבה, ורק לאחר תקופה הגדיל גם את רכיב התגמולים בנוסף לפיצויים.
כאמור לעיל, הצו מאפשר למעביד להגדיל את הפרשת הפיצויים עד 8.33%, ואם הוא רוצה שיחול סעיף 14 על כל ההפרשה, עליו להודיע על כך לקופת הגמל עם העתק לעובד.
לדעתי, לעניין תחולת סעיף 14 על הפקדת המעביד, אין קשר לעובדה שהמעביד הגדיל גם את רכיב התגמולים, שכן במקרה זה הוא רק שיפר את הביטוח הפנסיוני של העובד.
כלומר, מאחר שלא היה הסדר מיטיב, חל הצו והמעביד רשאי להגדיל את רכיב הפיצויים ולהודיע לקופה ולעובד על החלת סעיף 14 על כל רכיב הפיצויים. גודלו של רכיב התגמולים אינו נוגע לעניין.
לכן, אם המעביד הגדיל כאמור את רכיב הפיצויים, ללא קשר לשיעור התגמולים, עם הודעה לקופה ולעובד על החלת סעיף 14 - יחול הפטור, והמעביד יהיה פטור מהשלמת פיצויי פיטורים, עבור השיעורים, השכר והתקופה שבגינם הוא מפריש את רכיב הפיצויים כאמור.


השאלה:
מעסיק נוהג להפקיד לביטוח פנסיוני עבור עובדיו החדשים, לאחר שישה חודשי עבודה, בהתאם לשיעורים שלהלן: 5% תגמולים עובד + מעביד ו- 8.33% פיצויים מעביד.
בהתאם לצו ההרחבה ל''פנסיה חובה'' עובד חדש, שמגיע למקום העבודה עם הסדר פנסיוני קיים, חלה על מעסיקו החדש להפקיד עבורו לביטוח פנסיוני, לאחר שלושה חודשי עבודה או תום שנת המס, לפי המוקדם מביניהם. ההפקדות כאמור תהיינה רטרואקטיבית מיום תחילת העסקה.
האם במקרה זה, המעסיק מחויב להפקיד לביטוח פנסיוני בהתאם לשיעורים המפורטים בצו הרחבה ל''פנסיה חובה'', בגין התקופה שעד לתום שישה חודשי עבודה, או שיש לראות בהסדר הניתן על ידו כ''הסדר מיטיב'', הפוטר אותו מחובת הפקדה בהתאם לצו הרחבה ל''פנסיה חובה''?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
הצדדים להסכם הקיבוצי לא התכוונו לחייב שני הסדרים. כלומר, אם יש הסדר מיטיב שיחול רק לאחר 8 חודשים למשל, הרי שזהו הסדר מיטיב ולא יחול הצו ל''פנסיה חובה''.
יחד עם זאת, מחמת הספק בפרשנות נוסח ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, מומלץ למעסיק שחל אצלו הסדר מיטיב, שתחולתו מאוחרת יותר מהנקבע בצו ההרחבה, להתחיל בהפקדות על פי צו ההרחבה ל''פנסיה חובה'', ועם היכנסו לתוקף של ההסדר המיטיב - לעבור להפקדות על פי ההסדר המיטיב.
כלומר, במקרה זה, מאחר שלעובד הסדר פנסיוני קיים - רצוי שהמעביד יתחיל בהפקדות על פי השיעורים שנקבעו בהוראות הצו ל''פנסיה חובה'', בתום 3 חודשים, רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה. לאחר 6 חודשים נכנס לתוקף ההסדר המיטיב ואז כמובן יש להפריש על פיו.

השאלה:
אני יועצת פנסיונית. רציתי לדעת אם בפגישה עם מיועצים, בה הם בוחרים באמצעות הייעוץ על מוצר פנסיוני מסויים יש חובת מילוי מסמך הנמקה, למרות שאין שום הליך הצטרפות או העברה בפועל, כלומר, אין שום טופס אחר למילוי, למעט הסכם ייעוץ. לאחר הפגישה, המיועץ נפגש עם הסוכן, או המשווק הפנסיוני וממלא אתו את כל הטפסים הדרושים, לרבות מסמך ההנמקה.

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
כל ייעוץ פנסיוני חייב להסתיים במתן מסמך המלצות והנמקות ללקוח!
היועצת נתנה המלצה לחיסכון במוצר פנסיוני מסויים, ולכן חובתה למסור מסמך הנמקה על פי החוק וחוזר הממונה. כתבתם שאת "ההשלמה" כולל מתן מסמך הנמקה יבצע סוכן ביטוח, כלומר הייעוץ ניתן והמלצה ניתנה, ולכן מתן מסמך סיכום של המלצות והנמקות הוא חובה!

השאלה:
מעסיק ביטח את עובדו בקרן פנסיה חדשה, בהתאם לחובה המוטלת עליו על ידי צו הרחבה לפנסית חובה. בעת ההצטרפות העובד לקרן, הצהיר העובד על ניתוח שעבר ועל היותו מעשן 10 סיגריות ליום. לאחר 8 חודשי חברות, בהם קרן הפנסיה קיבלה את דמי התגמולים , התקבל מכתב דחייה האומר: "החלטנו לדחות את הבקשה, ולכן לא ניתן לצרף את העובד לקרן פנסיה האמורה. נשמח להציע לעובד להצטרף לאחת מקופות הגמל המנוהלות על ידי..., שאינן כוללות מרכיב ביטוח לאובדן כושר עבודה ולשאירים, והצטרפות אליהן אינה מותנית בהצהרת בריאות ובחיתום כלשהו"..
כאמור, על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה, מחויב המעסיק, לצרף את עובדיו לתוכנית פנסיה מקיפה. האם רשאית קרן הפנסיה לדחות עובד המבקש להצטרף על פי צו ההרחבה? כיצד על המעסיק לנהוג במקרה שקרן הפנסיה מסרבת לבטח עובד מפאת בעיות בריאותיות?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
בהתאם לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק מקיף במשק, המעסיק מחויב להפקיד לעובד לביטוח פנסיוני עד גיל פרישת חובה (גיל 67), לרבות הפקדה לחיסכון ולכיסויים ביטוחיים, בגין נכות (אובדן כושר עבודה) ושאירים. גוף מוסדי/חברת ביטוח/קרן פנסיה רשאים שלא לקבל מבוטחים כל אחד בהתאם לתנאיו.
אם לא ניתן לרכוש כיסוי ביטוחי מסוים לעובד, משום שחברת ביטוח או קרן פנסיה מסרבות לבטח את העובד מפאת בעיה בריאותית, אזי יש לשמור תיעוד לכך. יש להדגיש - על המעביד וסוכן הביטוח/יועץ פנסיוני לבדוק אם לא ניתן לקבל כיסויים אלה מחברת ביטוח או קרן פנסיה אחרת. המעסיק לא יהא אחראי אם לא יימצא גוף מוסדי שיבטח את העובד כנדרש בצו ההרחבה, אך רצוי לשמור ראיות לכך, שהמעסיק אכן הביא לידיעת העובד, שבהתאם לצו ההרחבה הוא מחויב לבטחו למקרי נכות ומוות, וכי עשה כל שביכולתו על מנת למצוא לעובד כיסוי ביטוחי כאמור, אולם לא עלה בידו לרכוש את הכיסוי הביטוחי.

השאלה:
מעסיק נתן לעובד במהלך תקופת עבודתו הלוואה כנגד כספי פיצויים להם יהיה זכאי ה עובד בעתיד. האם המעסיק יוכל למשוך בחזרה את כספי הפיצויים כנגד חוב ההלוואה בכל אחד מהמקרים שלהלן:
1. כאשר פיצויי הפיטורים מופקדים בתוכנית פנסיונית במקום חבות פיצויים עפ''י סעיף 14?
2. כאשר ה עובד מפוטר, וכספי פיצויי הפיטורים מופקדים גם ב קרן פנסיה וגם ב ביטוח מנהלים ?
3. כאשר ה עובד מפוטר, ולא עומדים לזכותו כספי פיצויי פיטורים בתוכניות פנסיוניות, אלא המעסיק צריך לשלם לו פיצויים במזומן?
4. כאשר עובד מתפטר ואינו זכאי לפיצויים המופקדים בתוכניות הפנסיוניות ?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
השאלה היא באילו נסיבות זכאי המעביד לקבל החזר כספים מקופת גמל.
סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים קובע, כי סכומים ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים ניתנים להחזרה למעביד, רק אם ה עובד חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים. כספים ששולמו לקופת גמל לקצבה אינם ניתנים להחזרה למעביד גם בנסיבות אלה, אלא אם כן נקבע הדבר בהסכם כלשהו.
בפוליסות ביטוח מנהלים ובתקנוני קרנות הפנסיה נקבעה הוראה המאפשרת החזר הפיצויים למעביד בסיום עבודה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים. אין אפשרות להחזר הפיצויים, אם ה עובד או שאיריו זכאים ל פיצויי פיטורים - בין אם חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על הפקדות המעביד ובין אם לאו. בפועל כך המצב בקופות הגמל ההוניות לשעבר, אך כיום, מתחילת שנת 2008, כמובן שקופות גמל אלה הן קופות גמל לא משלמות לקצבה, ויחול עליהן האמור לעיל, לעניין קופות גמל לקצבה.
כאמור, המעביד זכאי להחזר כספי פיצויים אם ה עובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים, כלומר אלה כספים השייכים לו, וכמובן שהחזר למעביד אינו נחשב כתשלום של ה עובד על חשבון חוב הלוואה שקיבל מהמעביד. על המעביד לתבוע את החוב בדרך חוקית העומדת לרשותו.
על פי סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר תשי''ח- 1958, רשאי המעביד עם סיום העבודה לנכות משכרו האחרון של ה עובד ''כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו''.
התשובה לשאלה בעניין זכות העובד לקבלת פיצויי פיטורים, כאשר הכספים לא הופקדו בקופת גמל, נמצאת בסעיף 20(ב2) לחוק פיצויי פיטורים , אשר קובע: ''המעביד רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצויי ההלנה סכום של חוב שחייב ה עובד למעביד''...
כמובן שהמעביד יכול לתבוע את החוב גם בבית דין או בית משפט, בהתאם לנסיבות מתן ההלוואה.
אלה בתמצית הכללים החלים על החזר כספי פיצויים למעביד מקופת גמל. בפועל, הם יוחזרו רק אם אין ה עובד זכאי לפיצויי פיטורים.
נציין, כי קיימת פסיקה הקובעת שסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים משריין רק פיצויי פיטורים סטטוטוריים, אך כבר בעבר התייחסתי לכך וציינתי, כי לדעתי עמדת בתי המשפט תהיה שונה היום, כאשר הכספים בקופת הגמל מיועדים למטרת קצבה. אכן, ההלכה מקורה בפסק דין של בית המשפט העליון, המחייבת כל ערכאה אחרת, אך לדעתי ניתן למצוא טעמים לשינוי ההלכה כאשר מדובר בזכויות לקצבה.

השאלה:
מעסיק ביטח את עובדו בקרן פנסיה חדשה, בהתאם לחובה המוטלת עליו בצו הרחבה לפנסית חובה. בעת הצטרפות העובד לקרן, הצהיר העובד על ניתוח שעבר ועל היותו מעשן 10 סיגריות ליום. לאחר 8 חודשי חברות, בהם קרן הפנסיה קיבלה את דמי התגמולים, התקבל מכתב דחייה האומר: ''החלטנו לדחות את הבקשה, ולכן לא ניתן לצרף את העובד לקרן פנסיה האמורה. נשמח להציע לעובד להצטרף לאחת מקופות הגמל המנוהלות על ידי..., שאינן כוללות מרכיב ביטוח לאובדן כושר עבודה ולשאירים, והצטרפות אליהן אינה מותנית בהצהרת בריאות ובחיתום כלשהו...''
כאמור, על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה, מחויב המעסיק לצרף את עובדיו לתוכנית פנסיה מקיפה. האם רשאית קרן הפנסיה לדחות עובד המבקש להצטרף על פי צו ההרחבה? כיצד על המעסיק לנהוג במקרה שקרן הפנסיה מסרבת לבטח עובד מפאת בעיות בריאותיות?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, המעסיק מחויב להפקיד לעובד לביטוח פנסיוני עד גיל פרישה חובה (גיל 67), לרבות הפקדה לחיסכון ולכיסויים ביטוחיים, בגין נכות (אובדן כושר עבודה) ושאירים.
גוף מוסדי/חברת ביטוח/קרן פנסיה רשאים שלא לקבל מבוטחים כל אחד בהתאם לתנאיו.
אם לא ניתן לרכוש כיסוי ביטוחי מסוים לעובד, משום שחברות הביטוח מסרבות לבטח את העובד מפאת בעיה בריאותית, אזי יש לשמור תיעוד לכך. יש להדגיש - על המעסיק וסוכן הביטוח/יועץ פנסיוני, לבדוק אם לא ניתן לקבל כיסויים אלה מחברת ביטוח או קרן פנסיה אחרת. המעסיק לא יהא אחראי אם לא יימצא גוף מוסדי שיבטח את העובד כנדרש בצו ההרחבה, אך רצוי לשמור ראיות לכך, שהמעסיק אכן הביא לידיעת העובד שבהתאם לצו ההרחבה, הוא מחויב לבטחו לנכות ומוות וכי עשה כל שביכולתו על מנת למצוא לעובד כיסוי ביטוחי כאמור, ואולם לא עלה בידו לרכוש את הכיסוי הביטוחי.

השאלה:
יועץ פנסיוני נפגש עם לקוח לצורך בחירת מוצר פנסיוני מסוים. הפגישה אינה כוללת הליך של הצטרפות או של העברה לתוכנית פנסיונית. לאחר הפגישה עם היועץ, הלקוח נפגש עם סוכן או משווק פנסיוני. במהלך פגישה זו, ממלאים עבורו טפסים שונים, לרבות מסמך הנמקה. האם היועץ מחויב אף הוא במילוי מסמך הנמקה, או במקרה זה מספיק הסכם ייעוץ?
האם המעביד חייב לוודא שהעובד קיבל את מסמך ההנמקה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
כל ייעוץ פנסיוני חייב להסתיים במתן מסמך המלצות והנמקות ללקוח!
היועץ נתן המלצה לחיסכון במוצר פנסיוני מסוים, ולכן חובתו למסור מסמך הנמקה על פי החוק וחוזר הממונה. אמנם את "ההשלמה", כולל מתן מסמך הנמקה יבצע סוכן ביטוח, אולם הייעוץ ניתן והמלצה ניתנה בפגישה עם היועץ, לכן מתן מסמך סיכום של המלצות והנמקות הוא חובה!
המעביד אינו קשור לייעוץ פנסיוני הניתן לעובדו, אלא אם הוא מממן אותו. גם במקרה זה, אין עליו חובה לבדוק אם היועץ/סוכן קיים את כל הוראות החוק – אסור לו להתערב באופן כלשהו בהליכים.

השאלה:
מעסיק מבקש לקבל פטור מפיצויי פיטורים לפי סעיף 14לחוק פיצויי פיטורים. הוא מעוניין להפקיד בקרן פנסיה 13.3% ובנוסף הפרשה הנדרשת לביטוח למקרה אבדן כושר העבודה המבטיח פיצוי של 75% מהשכר.כל זאת במקום הפקדה בשיעור של 14.33 כפי שנדרש באישור הכללי לפי סעיף 14 בענין הפרשה לקרן פנסיה.
האם הוא יכול לעשות זאת? האם יזכה לפטור לפי סעיף 14?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
אם מדובר בהסכם לפי האישור הכללי שיעורי ההפרשה נקבעו בו ויש חובה להפרשה של 14.33%. אם המעביד יפריש 13.33%, לא יזכה לפטור כלשהו על פי האישור הכללי מאחר שאינו עומד בתנאים שנקבעו בו (הוא עומד בתנאים לקבלת פטור של 72% מהפיצויים וזו כמובן לא כוונתו.
אני מניח שלמעביד הוצע להפקיד בנפרד לביטוח א.כ.ע. בחברת ביטוח.
במקרים בהם אכן המעביד נהג כך – הפריש 13.33% לקרן פנסיה ובנפרד רכש ביטוח א.כ.ע. עבור העובדים בחברת ביטוח, על המעביד לפנות אל הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת לצורך קבלת אישור מיוחד על פטור לפי סעיף 14 בגין הפרשותיו.
לכן, במקרה המתואר לעיל יוכל המעביד לקבל אישור על פטור של 100%לפי סעיף 14 רק אם יפנה אל הממונה כאמור בצירוף הסכם בינו לבין כל עובד שלגביו הוא מבקש פטור מלא, ובו פירוט ההפרשה של המעביד – 13.33% לקרן הפנסיה וכן תשלום נוסף לביטוח מקרה אבדן כושר העבודה המבטיח 75% מהשכר המבוטח. הממונה יאשר בחותמת על גבי ההסכם את הפטור המלא.

השאלה:
עפ''י הוראות האישור הכללי לפי סעיף 14, לצורך קבלת פטור מתשלום פיצויים (חלקי או מלא), על המעביד להפקיד ב קרן פנסיה , 6% לתגמולים ועוד 6% או 8.33% לפיצויים. מעסיק המעוניין להחיל על עובד יו את סעיף 14, מפקיד כיום 5% בלבד לתגמולים ובנוסף 8.33% לפיצויים. בנוסף מבטח המעסיק את עובד יו בביטוח אובדן כושר עבודה בפוליסה נפרדת, בעלות של 0.7% ממלוא השכר. האם ניתן להחיל את סעיף 14 מבלי לשנות את מבנה הפקדות המעסיק - קרי, 5% לתגמולים, 8.33% לפיצויים ו-0.7% ל אובדן כושר עבודה?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:

אם ההפרשה ל קרן פנסיה היא על פי הסכם קיבוצי , ההסכם מחיל בדרך כלל, את סעיף 14. איני מכיר הסכם קיבוצי הקובע שיעור הפרשה של המעביד ל קרן פנסיה של 13.33%, ולא 14.33%, המקנה פטור של 100% מהפיצויים או הפרשה בשיעור 12% המקנה פטור של 72%.
מפרטי השאלה, אני מניח שמדובר בהפקדה שלא על פי הסכם קיבוצי ולכן שיעור הפרשת המעביד הוא 13.33% ולא 14.33%.

ידועים לי מקרים כאלה – הפרשה של 13.33% לקרן פנסיה, בתוספת תשלום פרמיה לחברת ביטוח לרכישת ביטוח אובדן כושר עבודה. במקרה זה, נדרש אישור מיוחד של הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ''ת. כלומר, יש לפרט בהסכם בין המעביד ובין כל עובד (!), את שיעור ההפרשה ל קרן פנסיה ואת עובד ת הביטוח הנוסף למקרה אובדן כושר עבודה. הממונה יאשר בחתימה וחותמת את הפטור לפי סעיף 14. אין להסתפק במקרה זה בהסכמים למיניהם, אלא יש צורך לפנות אל הממונה כדי לקבל אישור מיוחד כאמור.

השאלה:
אני סוכן ביטוח ויועץ מס במקצועי ויש לי לקוח מכונאי רכב האם כאשר אני עושה לו פנסיית חובה 2.5 2.5 2.5 לפי חוק פנסיית חובה ולא לפי הצו הרחבה של ענף המוסכם שזה 6 6 5.5 אני חשוף לתביעה מצד המעסיק? מה עלי לעשות אם המעסיק מתעקש על 2.5 2.5 2.5 האם לבטח אותו? או לומר לו שזה לא על פי החוק ולכן אני לא מוכן לבטח את העובד שלו?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
על מוסכים חל צו הרחבה המחייב ביטוח בפנסיה יסוד או מקיפה, כלומר שיעור הפרשה העולה על הקיים היום על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק ("פנסיה חובה" בלשון העם). ברור שמעביד שאינו מקיים את חובתו על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה חשוף לתביעה וצפוי לשלם לעובד או לזכאים אחרים את כל ההפרש בין הסכומים שיגיעו לה ם על פי חובתו כאמור, לבין סכומים שישולמו להם על פי ההפרשה בפועל. מדובר בסיכון לתשלום סכומים גבוהים מאד.
על סוכן ביטוח להבהיר למעביד ולעובד (שהוא הלקוח!) את החובה ולפעול על פי החוק בכל הליכי הייעוץ – התאמת המוצר המתאים ללקוח על פי צרכיו ורצונו, ובמובן על פי ההפרשות שנקבעו כחובה על המעביד והעובד. אם הסוכן עשה את כל המתחייב מהחוק ומעצם היותו מומחה ובעל רישיון, ויעמיד את המעביד בצורה ברורה על חובתו, לא ניתן לייחס לסוכן (בניגוד למעביד כאמור) אחריות לאי ביטוחו של העובד כחוק. מומלץ לשמור מסמכים המוכיחים שהסוכן עשה את כל המוטל עליו, לרבות הבהרת החובה על פי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף המוסכים.
הפקדות בקרן פנסיה וותיקה לעובד שעבר מעסיק חדש

השאלה:
עובדת המבוטחת בקרן פנסיה וותיקה שבהסדר, עברה למקום עבודה חדש. העובדת מעוניינת להמשיך להפקיד לקרן הפנסיה הוותיקה.
האם זכאית העובדת לדרוש ממעסיקה החדש להמשיך את הביטוח בקרן הפנסיה הוותיקה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
על פי סעיף 78יא לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ''א-1981, נקבעו שיעורי הפקדה מוגדלים בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר והועמדו על 20.5% משכרו המבוטח של העובד (סך ההפקדות של המעסיק ושל העובד). שיעורי ההפקדות לקרן פנסיה וותיקה בהסדר נקבעו בחוק ואינם ניתנים לשינוי. לכן, אם השכר לא השתנה, אין לשנות את ההפקדה לקרן הפנסיה כאמור.
יחד עם זאת, מעסיק חדש אינו כבול להסדרים פנסיוניים שהתקיימו אצל מעביד קודם ומה שקובע כמובן הוא מקור החובה החוקית המוטלת על המעביד להפרשות אלה. אם קיים הסכם קיבוצי או חוזה עבודה המחייב הפרשות או המשכן לקרן וותיקה, המעביד חייב לקיים את החובה ולהפריש בשיעור הנקוב לעיל.
אם אין חובה כזו, אלא חובת הפרשה בשיעורים קטנים יותר – כמובן שלא ניתן להפריש לקרן הוותיקה שבה שיעור ההפרשה נקבע בחוק.

השאלה:
למעסיק מספר סוכני מכירות המקבלים את שכרם עפ''י שכר בסיס + עמלות. המעסיק מפקיד לעובדים 5% לתגמולים רק על שכר בסיס ללא העמלות, ולפיצויים הוא מפקיד עבור שכר בסיס + עמלות. האם הוא נוהג כשורה?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
תקנות פיצויי פיטורים קובעות, שהשכר האחרון לגבי עמלות הוא ממוצע 12 החודשים האחרונים. זאת, לצורך חישוב הפיצויים בלבד.
לגבי הפרשות בגין העמלות, אם קיימת חובה להפרשות לקופת גמל לגבי שכר, החובה חלה גם על העמלות. רק אם החובה היא מכוח חוזה עבודה אישי, ניתן להתנות לגבי הפרשה בגין עמלות (אך כמובן לא לגבי חובת תשלום הפיצויים בגינן בסיום העבודה).
אם מדובר בצו ההרחבה ל''פנסיה חובה'', חייבים להפריש גם בגין עמלות מכירה! כמובן עד גובה השכר הממוצע במשק.
אם ההפרשה היא בגין שכר (בסיסי או שכר אחר) בגובה השכר הממוצע במשק, שהוא התקרה לתשלום על פי הצו, לא יחול הצו, וגם זאת רק אם המעביד מפריש גם לרכיב הפיצויים.
אם השכר המבוטח בהסדר הקיים נמוך יותר, חייב המעביד להפריש בגין העמלות על פי הצו, הן לרכיב התגמולים והן לרכיב הפיצויים.
לסיכום: בצו ההרחבה - לגבי עמלות מכירה יש להפריש כמו לגבי שכר בסיס. אם ההפרשה הקיימת היא 5% משכר הבסיס, יש להוסיף לשכר הבסיס את רכיב הפיצויים, ולגבי העמלות יש להפריש על פי השיעורים בצו, הן רכיב הפיצויים והן רכיב התגמולים.

השאלה:
עובד בענף הבניה מועסק באמצעות חברת כוח אדם בחברה קבלנית לבנייה. החברה הקבלנית אינה מפקידה עבור ה עובד לפנסיה. ה עובד משתמש בכלי עבודה של החברה ונתון למרותם של מנהליה.
א. האם במקרה זה חלה החובה להפקיד עבור ה עובד לפנסיה על חברת כוח אדם?
ב. מה על החברה הקבלנית לעשות?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
כידוע שאלת מיהו המעביד ברורה במקרה של קבלן כוח אדם. המעביד הינו קבלן כוח אדם.
לגבי חבות – זכור לי פסק דין מהשנה האחרונה במקרה דומה, בו קבע בית הדין שה עובד ים האלה עובד ים רק במסגרת החברה הקבלנית, כלומר בענף הבנייה ולכן זכאים עובד ים אלה לזכויות כמו עובד י החברה – המעסיק בפועל – המשתמש.
על קבלני כוח אדם חלה חובת פנסיה כמו בענפי הבנייה כך שאין משמעות לנקודה זו. יחד עם זאת, אין בכל האמור לעיל כדי להטיל על המעסיק בפועל חובה כאילו הוא המעביד. אולם במקרה שבית הדין יידרש לשאלה, הוא עשוי לבוא לעזרת ה עובד , בעיקר אם קבלן כוח האדם יפורק או יהיה חדל פירעון ויביע את דעתו על המעסיק בפועל שהתעלם מאי ביטוח ה עובד ים למרות שהוא ידע על כך.
הפתרון הוא שהמעסיק בפועל ידרוש מקבלן כוח האדם לבטח את ה עובד ים כנדרש בצו ההרחבה, ויעמיד זאת כתנאי לתשלום עבור העבודה. המוסד ל ביטוח לאומי דורש זאת מחברות הסיעוד כחלק מהסכם התקשרות עימן.
מזה שנתיים אנחנו עובד ים על הצעת חוק הגברת האכיפה בדיני עבודה. החוק יטיל גם על מזמין העבודה את החובה לקיום כל דיני העבודה כלפי ה עובד שהוא עובד של קבלן כוח אדם. זה רק עניין של זמן עד שהדבר יהפוך לחוק. המעסיקים והתמ''ת, ולמעשה גם ההסתדרות סיכמו נוסח ומה שמעכב הן דרישות של הארגונים החברתיים.
המסקנה – להמליץ למעסיק בפועל להתנות תשלום לקבלן כוח אדם, בקיום כל החובות מכח הדין. אפשר לעשות זאת גם לאחר שנ חתם הסכם ההתקשרות עם הקבלן, בתוספת שידרוש המזמין.


השאלה:
לעובד שמתחילת העסקתו הוחל בגינו סעיף 14, מופקדים סך הכל 18.33% ל קרן פנסיה . ה עובד מעוניין להעביר את ההפקדות לקופת גמל לא משלמת. לטענת הסוכן, לא ניתן לעבור לקופה לא משלמת, כי לא ניתן להחיל עליה סעיף 14 אשר הוחל כאמור על הקופה שברשותו. לטענת ה עובד , לפי החוק הוא זכאי על פי החוק, לבחור את המוצר הפנסיוני, וכי הוא מוכן לצורך זה לוותר על סעיף 14.
האם זכאי ה עובד לדרוש ממעסיקו לעבור לקופת גמל ואגב כך לוותר על תחולת סעיף 14?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
העיקרון נקבע בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) – ה עובד קובע היכן יופקדו כספי ה עובד והמעביד. חשוב מאד שהוא יעשה זאת לאחר קבלת ייעוץ מבעל רישיון כחוק. היועץ/סוכן חייב לעמוד בדרישות חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, לרבות מתן מסמך הנמקה מפורט. ודאי כך הדבר במקרה שה עובד מבקש להעביר כספים מ קרן פנסיה ל קופת גמל לקצבה לא משלמת, פעולה תמוהה ביותר, בהנחה שמדובר בכל כספי ההפרשה לקופת גמל. במקרה זה המצב מסובך יותר: בין המעביד וה עובד נ חתם הסכם על פי האישור הכללי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (אני מניח שזו הכוונה במלים ''הוחל סעיף 14''). הסכמים יש לקיים, ודאי כך הדבר ב חוזה עבודה . אם אין מדובר ב עובד הקרוב ל גיל פרישה , אין להעלות על הדעת הפקדה ללא מרכיבי ביטוח (גם אז רק שוטה יתנגד לכיסוי ביטוחי במקרה אבדן כושר העבודה). על המעביד לעשות כל הניתן כדי לשכנע את ה עובד להימנע מביטול הפקדת הכספים ב קרן פנסיה . כפי שיפורט להלן, האישור הכללי מתנה את החלת הפטור לפי סעיף 14 בהפקדה ל פנסיה מקיפה או ביטוח מנהלים . ברור שמעביד נבון יעשה הכל כדי שכך ייעשה וסעיף 14 יחול על ההפקדות. הוא הדין בסוכן הביטוח: אל לו לתת יד להעברת כספים מ ביטוח פנסיוני מקיף לחיסכון בלבד, ללא מרכיבי ביטוח כלשהם, מעשה שההגדרה בלתי מקצועי מחמיאה לו. עובד שעומד על כך, גם החתמתו על כך שזה רצונו, אין בה כדי להבטיח את הסוכן מחשיפה ל תביעה . בין אם יטען ה עובד שלא הבין ובין שיטענו כך יורשיו – סוכן שעיניו בראשו לא ייתן לכך יד.

במקרה זה נעשו כנראה כבר בעבר פעולות בלתי תקינות. האישור הכללי לפי סעיף 14 מפרט את ה הפרשות ל קרן פנסיה , ויש בהן רק שתי אפשרויות – הפרשה של 17.5% מהשכר המבוטח, מתוכה 12% על חשבון המעביד, או הפרשה בשיעור 19.83%, מתוכה חלק המעביד הוא 14.33%. במקרה הראשון הפטור לפי סעיף 14 יהיה בשיעור 72% מחובת תשלום פיצויי פיטורים ; במקרה השני הפטור יהיה מלא – 100%, כאשר 2.33% מהשכר ניתן להפריש ל קופת ביטוח , לא לקופת גמל הנקראת היום קופת גמל לקצבה לא משלמת! אין באישור הכללי אפשרות להפרשה ל קרן פנסיה בשיעור 18.33%. המשמעות – סכנה שהמעביד לא יזכה לפטור כלשהו מחובת תשלום פיצויי פיטורים , או במקרה הטוב – פטור בשיעור של 93% מחובת תשלום פיצויים, ולדעתי שיעור הפטור המירבי שיינתן יהיה 72%! את הפטור בשיעור 93% מחובת הפיצויים ניתן לקבל רק בהסכם בין המעביד וה עובד המפרט את שיעורי ההפרשה וקובע שהפטור מחובת תשלום פיצויי פיטורים יהיה בשיעור 93% מהפיצויים. הסכם זה יישלח לממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ''ת ורק חתימתו תאשר את הפטור החלקי האמור.
חתימה על הסכם לפי האישור הכללי, כאשר שיעור ההפרשה ל קרן פנסיה הוא 18.33% אינה מקנה בשום מקרה פטור של 100% מחובת תשלום פיצויי פיטורים . למרות שהדברים נאמרו ונכתבו שוב ושוב, עדיין מטעים את המעבידים. סוכני ביטוח או יועצים פנסיוניים היוזמים מעשה כזה חושפים את עצמם ל תביעה מצד המעביד!
לגבי העברת כספים ל"קופת גמל לקצבה - לא משלמת'' – כאמור ייעוץ כזה חושף את היועץ לסכנה גדולה . כאמור גם המעביד ש חתם על הסכם על פי האישור הכללי המחייב הפרשה ל קרן פנסיה או קופת ביטוח , אינו בטוח מסכנה, לא רק של אי קבלת פטור מלא מחובת תשלום פיצויי פיטורים , אלא גם מהתחייבותו להפקדה ביעדים המקנים ביטוח למקרי מוות ונכות. מצער לגלות שה עובד , עם ייעוץ מקצועי או בלעדיו, פועל בניגוד לכל הגיון. מעניין מהם מניעיו האמיתיים.


השאלה:
עובד מבוטח ב קרן פנסיה מקיפה חדשה. ה עובד שמשכורתו גבוהה מהתקרה להפקדה ב קרן פנסיה מקיפה, מפקיד לקרן זו בגין חלק משכרו עד לגובה התקרה כאמור. כמו כן, הוחל סעיף 14 על רכיב הפיצויים. בגין חלק השכר שמעל התקרה להפקדה בקרן הפנסיה, ה עובד מעוניין להפקיד לקופת גמל לא משלמת לקצבה ולרכוש ביטוח ל אובדן כושר עבודה בגין השכר שאינו מבוטח בקרן הפנסיה.
האם מהלך כזה עולה בקנה אחד עם הוראות האישור הכללי בעניין סעיף 14?
אם לא, מהי החלופה הקיימת ל עובד זה, מלבד קופת ביטוח , העומדת בתנאי האישור הכללי?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
האישור הכללי קובע רק שני יעדי הפרשה להחלת סעיף 14 – הפרשה ל קרן פנסיה כשחלק המעביד הוא בשיעור של 12% מהשכר או 14.33%. ניתן על פי האישור להפריש 12% ל קרן פנסיה ואת ההשלמה בשיעור 2.33% מן השכר להפריש לקופת ביטוח. היעד השני הוא קופת ביטוח בה חייבים להפריש 13.33% בתוספת תשלום להבטחת פיצוי חודשי של 75% מהשכר המבוטח במקרה אבדן כושר העבודה.
אין אפשרות להחיל את סעיף 14 על פי האישור הכללי אם ההפרשה או חלקה נעשית לקופת גמל לא משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח. במקרה זה על המעביד וה עובד לחתום על הסכם נפרד ולקבל אישור של שר התמ''ת או מטעמו ש הפרשות המעביד על פי הסכם זה באות במקום פיצויי פיטורים על פי סעיף 14. האישור הכללי אינו מקנה פטור כזה! האפשרויות על פי האישור הכללי הן רק אלה שפורטו לעיל.

השאלה:
 פעם עובד היה יכול להגדיל הפרשה לפנסיה מ- 5% ל - 7%. כיצד כיום מי שנמצא במסגרת פנסיית חובה עם 2.5% יוכל להגדיל את ההפרשה בכדי שתהיה לו פנסיה הרבה יותר מכובדת ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
תקנה 19 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) קובעת את שיעורי ההפקדות בקופת גמל.
תקנה 19(ב) קובעת –

" (ב) אישור כאמור בתקנת משנה (א) לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה יחול רק אם נתקיימו כל אלה:

(1) כנגד תשלומי המעביד למרכיב תגמולי המעביד עד שיעור של 5% ממשכורתו של העמית השכיר, משלם העמית השכיר אף הוא מדי חודש, למרכיב תגמולי

העובד באותו חשבון קופת גמל, סכום השווה לסכום ששילם המעביד;

(2) שיעור תשלומי העמית השכיר למרכיב תגמולי העובד אינו עולה על 7% ממשכורתו, ואם שיעור תשלומי המעביד למרכיב תגמולי המעביד אינו עולה על 5% ממשכורתו של העמית השכיר יהיה שיעור תשלומי העמית השכיר שווה לשיעור תשלומי המעביד;

(3) .......

(4) ...........

לפיכך אין העובד רשאי להגדיל את שיעור תשלומיו מעבר לשיעור תשלומי המעביד.
מאחר שבקופת גמל קיימות הטבות מס, שאמנם הלכו וקטנו עם השנים, גישת המדינה היא לצמצם את שיעורי ההפרשות לקופת גמל.
אכן, פנסיה חובה אינה מאפשרת הבטחת ביטוח פנסיוני הולם, אך כידוע בשנת 2014 יגיעו שיעורי ההפרשה בה ל 17.5%, כמקובל בקרנות פנסיה מקיפה.

השאלה:
לעובדים המבוטחים בפנסיית יסוד בקרן פנסיה ותיקה, מופקדים תגמולי מעביד ותגמולי עובד בלבד. האם עפ"י צו ההרחבה לפנסיה חובה, על המעביד להפקיד עבור עובדים אלה גם לפיצויים?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, מי שמבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, מכוח הסכם לביטוח פנסיוני, כך ששיעור ההפרשות בגינו עומד על 11.5% משכרו (5.5% תגמולי עובד ו- 6% תגמולי מעביד) או בהסדר פנסיית יסוד בקרן פנסיה ותיקה, תחול על המעביד חובת העברת רכיב "פיצויי הפיטורים", בהתאם לשיעורים, למועדים ולשכר המפורטים בצו ההרחבה.


השאלה:
עובד שכיר פוטר מעבודתו לאחר שעבד שנה אצל אותו מעסיק. בעת סיום העבודה, שולמו לעובד פיצויי פיטורים, דמי פדיון חופשה, הודעה מוקדמת ודמי הבראה. כמו כן שוחררו לטובת העובד כספי פנסיה הכוללים ופיצויים תגמולים. העובד משך את כל הכספים ושילם מס בגין משיכת כספי התגמולים שלא כדין. לאחר כחודשיים הוחזר העובד לעבודה אצל אותו מעסיק, וסוכם עמו כי יחזיר את כספי הפיצויים שקיבל.
האם על המעסיק לדרוש מהעובד להחזיר לו את כספי התגמולים שפדה מהקופה ובמקביל לעשות לו ביטוח פנסיה רטרואקטיבי שוב מיום שהתחיל לעבוד? או שמא עליו להתחיל ביטוח פנסיה מיום שחזר שוב, שכן מדובר במקרה שבסופו לא נותקו יחסי עובד מעביד?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

אם נפדו כספי הפנסיה, לדעתי לא יהיה ניתן להחזירם לקרן. ודאי לא למעביד. העובד זכאי לפיצויים ואכן המעביד שיחרר לו את הכספים. לכן אין החזר למעביד.
מאחר שלעובד שולמו גם דמי הבראה, הודעה מוקדמת ופדיון חופשה, יש לראות זאת כסיום עבודה. אמנם החוק רואה את ההפסקה כזו שאינה מפסיקה את רצף העבודה, אך התשלום והמס עליו הוא עניין בין העובד ורשות המסים. על המעביד והעובד לפנות לרשות ולהסביר את המצב, ולבקש שלא יחול מס על הכספים, למרות ההפסקה הקצרה בעבודה.
קרן הפנסיה תענה בעניין רציפות ההפקדה. בעקרון אין מניעה לשלם לקרן פנסיה, לרבות הפרש עבור תקופה בה לא שולמו הכספים, וכל זאת ללא פגיעה בזכויות, אם ההפסקה היתה לתקופה קצרה משלושה חודשים.


השאלה:
בהתאם לצו ההרחבה החדש, החל מינואר 2014 הפקדות המעסיק יגדלו ל- 6% לתגמולים ו- 6% לפיצויים.
אם בהסדר קיים, שיעורי ההפקדות המעסיק הם 5% לתגמולים ו- 8.33% לפיצויים, האם החל משנת 2014, יהיה המעסיק חייב להגדיל את ההפקדה לתגמולים ל- 6% או שההסדר הקיים יחשב להסדר מיטיב ולכן המעסיק יהיה פטור מלהגדיל את שיעור ההפקדה ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
מי שיש לו הסדר מיטיב, לא יחול עליו צו ההרחבה לפנסיה חובה כלל. יחד עם זאת, על פי הצו החדש החל בשנת 2014 הסדר מיטיב ייחשב רק הסדר שבו שיעורי ההפרשה הם לפחות 17.5%. לכן אם שיעור ההפרשה הכולל הוא 18.33% מדובר בהסדר ביטוח מיטיב למרות שרכיב התגמולים בו הוא רק 5%. אם יש הסדר מיטיב – לא חל צו ההרחבה לפנסיה חובה. מאחר ששיעור ההפרשה עולה על 17.5%, אין חובה להגדלת שיעור התגמולים ל 6% בשנת 2014.

השאלות:
1. האם העלות לכיסויים הביטוחיים במסגרת ההסדר הפנסיוני עפ"י הוראות צו ההרחבה ל"פנסיית חובה" תמומן מתוך ההפקדה לתגמולים?
2. האם קיימת דרישת מינימום לעניין גובה הכיסויים והפיצוי שיקבל המוטב בקרות מקרה הביטוח?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק מחייב רכישת כיסויים ביטוחיים למוות ונכות. כיסויים אלו נרכשים בכספי רכיב התגמולים. אסור לרכוש כיסויים ביטוחיים בכספי רכיב הפיצויים. סכומי הביטוח נקבעים על פי גובה הפרמיה ועל פי צרכי המבוטח, בהתאם לחוק המחייב ייעוץ / שיווק פנסיוני.
אין סכומי מינימום אלא בחינת צרכי המבוטח בכפוף לגובה הפרמיה. לעומת זאת נקבע שיעור מקסימלי של תשלום לכיסוי ביטוחי מפני מוות ומפני אבדן כושר העבודה, בקופת ביטוח, שלא יעלה על 35% מהתשלום החודשי למרכיב התגמולים – תקנה 45(ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ"ד – 1964. אין לתת ייעוץ או המלצה בעניין זה אלא על ידי בעל רישיון כחוק.

השאלות:

על פי תקנוני קרנות הפנסיה המקיפות, במות המבוטח זכאים השאירים לקצבה (אין אפשרות לקבל את כספי הפיצויים בתשלום חד פעמי). לעומת זאת על פי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, השאירים כהגדרתם בחוק, זכאים לקבל את כספי הפיצויים.
1. איך מתיישבות הוראות התקנון עם הוראות החוק כאמור?
2. איך הגדרת השאירים עפ"י התקנון מתיישבת עם הגדרת השאירים עפ"י חוק פיצויי פיטורים?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
תקנון קרן פנסיה קובע את הזכאים לתשלומים מהקרן. במקרה מוות ישולמו קצבאות שאירים לזכאים. כך נקבע בתקנון וכך יש לעשות.
חוק פיצויי פיטורים קובע למי ישלם המעביד פיצויי הפיטורים במקרה מוות – לשאירים כמשמעותם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג- 1963. ההוראה היא למעביד ולא לקופת גמל. קופת גמל חייבת לפעול רק על פי תקנונה.
אין כל צורך "ליישב" את הוראות החוק עם הוראות התקנון. כדי להמחיש את הדברים: כידוע החוק אינו מחייב בכל מקרה את המעביד בתשלום פיצויי פיטורים. אם הפיצויים הופקדו בקופת גמל, הזכאים יקבלו את התשלום מקופת הגמל – זכאים על פי תקנון הקופה ולא על פי הגדרת "שאירים" בחוק.
ועוד – האם יעלה על הדעת שמעבר לפיצויים שהופקדו בקופת גמל, ישלם המעביד פיצויים ללא קשר לכספים שנצברו בקופת הגמל? אם חל סעיף 14 ברור שאין חובת תשלום נוסף, וגם אם לאו, כספי הפיצויים הפיצויים בקופת הגמל באים על חשבון פיצויי פיטורים, ואם הצבירה אינה נופלת מחוב הפיצויים, אין חובת תשלום נוסף. כאמור, הכספים בקופת הגמל ישולמו על פי תקנונה. אין חובה שהגדרת הזכאים לכספים במקרה מות העמית תהיה זהה להגדרת שאירים בחוק קופת גמל.
לסיכום והפשטה – פיצויי פיטורים יכול שישולמו על פי חוק פיצויי פיטורים או, אם הופקדו בקופת גמל, רק על פי תקנון הקופה, לזכאים על פי התקנון. אם קיימים זכאים לקצבת שאירים – תשולם קצבה לזכאים ואם לאו – ישולמו כספים לזכאים אחרים (יורשים על פי החוק או צוואה).
 

השאלה:
עובד חדש זכאי לביטוח פנסיוני עפ"י צו ההרחבה לפנסיית חובה. העובד מבקש להפקיד בקופת גמל לא משלמת לקיצבה. זאת משום שלטענתו הוא עובד אצל מעסיק אחר ולכן הוא כבר מבוטח בפנסיית חובה וכי שכרו המבוטח הוא מעל התקרה ( השכר ממוצע במשק ). האם המעסיק יכול להיענות לבקשתו, לאור ההוראות בצו ההרחבה, לפיהן יש לבטח את העובד בפנסיה מקיפה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
העובד הוא הקובע את יעדי ההפקדה. רצוי שההצטרפות לקופה לא משלמת תיעשה לאחר ייעוץ כחוק. כך תהיה למעביד הוכחה שהוא פעל על פי צו ההרחבה והעובד בחר בקופה שבחר עפ"י רצונו. בכל מקרה על המעביד לשמור ראיות לכך, כגון מסמך שנמסר לעובד ובו מובע רצון המעביד לפעול על פי צו ההרחבה ולהבטיח גם כיסויי מוות ונכות. הטוב ביותר כמובן הוא חתימת העובד על מסמך שבו הוא מצהיר שלמרות הוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק, הוא מבקש שהכספים יופקדו רק בקופת גמל לא משלמת לקצבה, מאחר שמעבידו העיקרי ביטח אותו בקרן פנסיה בביטוח המספק אותו.


השאלה:
מעביד מפקיד על פי רצונו של העובד, 14.33% בגין 50% מהשכר של העובד לקרן פנסיה מקיפה, ו-13.33% בגין 50% מהשכר של העובד לביטוח מנהלים. האם סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים יחול במקרה כזה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
כאשר מדובר במעביד שלא חל עליו צו הרחבה או הסכם קיבוצי בעניין זה, ניתן להחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על ידי חתימה של המעביד והעובד על הסכם בהתאם לאישור הכללי לפי סעיף 14. יש להבהיר שצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק ("פנסיה חובה") לא יחול במקרה זה מאחר שמדובר בהסדר ביטוח מיטיב כמשמעותו בצו ההרחבה האמור. האישור הכללי מאפשר להפריש הן לקרן פנסיה והן לביטוח מנהלים. ניתן לפצל את השכר לשניים, וכל חלק יופקד ביעד שונה. לפיכך עם חתימת הסכם כאמור תיעשה בדיקה כדלהלן:
לגבי חלק השכר המבוטח בקרן פנסיה, המעביד החתום עם העובד על הסכם לפי האישור הכללי המפריש שיעור של 14.33% יהיה פטור מתשלום נוסף של פיצויים בגין שכר זה ובגין התקופה שבה הפריש על פי ההסכם.
לגבי חלק השכר שבגינו מפריש המעביד 13.33% לביטוח מנהלים, הוא חייב להוסיף פרמיה לביטוח למקרה אבדן כושר העבודה (בשיעור מירבי של 2.5% משכר זה) שיבטיח פיצוי חודשי של 75% מהשכר המבוטח בביטוח מנהלים. עשה כן המעביד, יהיה פטור מתשלום פיצויי פיטורים בגין השכר המבוטח בביטוח מנהלים ובגין תקופת ההפרשות.


השאלה:
בעל חברה באזור המרכז, העוסק ביבוא ושיווק, מעסיק 13 עובדים, בהם נהגים, פקידות, מנהלי מכירות וטכנאים. מהי חבות המעסיק להפקדות לפנסיה עבור העובדים בחברה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

אם השיווק הוא סיטונאי – חלים צו ההרחבה במסחר הסיטונאי ובשירותים, ביחד עם צו ההרחבה הידוע כ"פנסיה חובה". מאחר שבשנת 2013 התאזנו שיעורי ההפרשה לחלק התגמולים על פי שני הצווים, התוצאה היא חובת הפרשה כלהלן: על חשבון המעביד (5% תגמולים מכל השכר המזכה בפיצויי פיטורים בתוספת 5% מהשכר שעד תקרת השכר הממוצע במשק) וחלק העובד 5% מכל השכר המזכה בפיצויים.
תחילת ההפרשה – לחלק התגמולים מתחילת העבודה. לחלק הפיצויים – אחרי 6 חודשים אך אם לעובד הסדר ביטוח קיים, תחל ההפרשה לא יאוחר מתום שלושה חודשים או תום השנה הקלנדרית לפי המוקדם, רטרואקטיבית לתחילת העבודה.
אם החברה עוסקת בשיווק קמעונאי, חל רק צו ההרחבה של פנסיה חובה, ושיעורי ההפרשה והחלוקה בין העובד למעביד יהיו זהים – בסה"כ 15% מהשכר, אך כל ההפרשה תהיה בגין שכר שעד תקרת השכר הממוצע במשק. תחילת ההפרשה במקרה זה, בגין כל רכיבי ההפרשה - אחרי 6 חודשים אך אם לעובד הסדר ביטוח קיים, תחל ההפרשה לא יאוחר מתום שלושה חודשים או תום השנה הקלנדרית לפי המוקדם, רטרואקטיבית לתחילת העבודה.


השאלה:

האם קצבת שאירים או קצבת נרדפי נאצים, יכולות להיחשב לעניין קיומה של "הקצבה המזערית" כתנאי להיוון סכומים בקפת גמל לקצבה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

התנאים למשיכת כספים מקופת גמל לא משלמת לקצבה נקבעו בסעיף 23(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה – 2005. אחד התנאים המצטברים למשיכת כספים כאמור מפורט בפסקה (3) לסעיף הנ"ל: "לא משולמת לו קצבה מקופת גמל משלמת שאינה קרן ותיקה, ואם משולמת לו קצבה כאמור, סך הקצבאות המשולמות לו מהקופה האמורה, ומקופות משלמות אחרות בתוספת פנסיה תקציבית, עולה על סכום הקצבה המזערי;"
סכום קצבה מזערי מוגדר בסעיף זה – 3,850 ₪ שיהיו צמודים למדד מדי שנה ב- 1 במרס, העדכון הראשון נעשה לעומת המדד שהיה ידוע ב- 1 במרס 2008. "פנסיה תקציבית" מוגדרת בסעיף כך: תשלומים בשל פרישה, המשולמים לעמית מדי חודש באופן רציף, לפי דין או הסכם, מאוצר המדינה או מקופת מעבידו, במשך כל ימי חייו. לפיכך קצבת שאירים תיחשב בסכום הקצבה המזערי אם היא משולמת לו מקופת גמל משלמת שאינה קרן ותיקה.
קצבת נרדפי נאצים המשולמת לעמית תיחשב לצורך קביעת סכום קצבה מזערי, מאחר שהיא משולמת לעמית מאוצר המדינה לפי דין, כנדרש בהגדרת "פנסיה תקציבית".

דף הבית | גירושין