חדשות ועדכונים

שאלות ותשובות בנושא ביטוח

השאלה:
בעקבות הקטנת היקף משרתו של עובד אצל מעסיק (בו לרשותו פוליסת ביטוח מנהלים ) החל ה עובד לעבוד בחברה נוספת. האם החברה הנוספת יכולה להפקיד ל עובד לאותה פוליסת ביטוח מנהלים ? אם לא, האם ניתן לשחרר ל עובד את פוליסת ביטוח המנהלים ולהעבירה לבעלותה של החברה הנוספת?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
לפוליסת ביטוח מנהלים יכול להפריש רק מעביד אחד. אם ה עובד עובד גם במקום עבודה אחר, תפתח לגבי המעביד השני פוליסה נפרדת.
לא ניתן להעביר בעלות בפוליסה למעביד אחר, כל עוד לא סיים ה עובד את עבודתו אצל המעביד הראשון.
אין מנוס מהקטנת ה הפרשות בפוליסה לפי חלקיות משרה (ושכר) אצל המעביד הראשון, ופתיחת פוליסה נוספת אצל המעביד השני.

השאלה:
אם יש לי הצעה לביטוח מנהלים שחתומה על ידי עובד בלבד וללא חתימת המעביד על גבי ההצעה
אך יש לי אישור של המעביד בנפרד האם זה בסדר שלמבוטח אני שולחת את הפוליסה והעתק ההצעה שרק הוא חתם עליה וללא חתימת המעביד?האם יש לי חובה לשלוח את ההצעה חתומה גם על ידי המעסיק?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
אני לא מכיר את ההוראות בענין הנוהל בקבלת הצעות והוצאת פוליסות. אם אין הוראה מיוחדת שעל המעביד לחתום על ההצעה, בעקרון מספיק שיש לך בקשה בכתב חתומה על ידי המעביד ובה ברור מהם שיעורי ההפרשה ומהו השכר המבוטח. למעביד אין צורך בהצעה. הוא צריך משהו למעקב אחר ביצוע התשלומים ומצב הפוליסה.

השאלה:
בעקבות הקטנת היקף משרתו של עובד אצל מעסיק (בו לרשותו פוליסת ביטוח מנהלים ) החל ה עובד לעבוד בחברה נוספת. האם החברה הנוספת יכולה להפקיד ל עובד לאותה פוליסת ביטוח מנהלים ? אם לא, האם ניתן לשחרר ל עובד את פוליסת ביטוח המנהלים ולהעבירה לבעלותה של החברה הנוספת?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
לפוליסת ביטוח מנהלים יכול להפריש רק מעביד אחד. אם ה עובד עובד גם במקום עבודה אחר, תפתח לגבי המעביד השני פוליסה נפרדת. לא ניתן להעביר בעלות בפוליסה למעביד אחר, כל עוד לא סיים ה עובד את עבודתו אצל המעביד הראשון. אין מנוס מהקטנת ה הפרשות בפוליסה לפי חלקיות משרה (ושכר) אצל המעביד הראשון, ופתיחת פוליסה נוספת אצל המעביד השני.

השאלה:
פנה אלי סוכן שמבטח מפעל שכפוף להסכם קיבוצי של עובדי התעשייה. עפ"י ההסכם המעסיק חייב להשלים פיצויים בסוף שנה מס או שנת עבודה הקרוב מביניהם. לכן, מבקש המעסיק להפריש לעובדים חדשים לתגמולים בלבד ללא הפרשה לפיצויים, לדבריו פנסיית חובה אינה חלה עליהם ואין חובה להשלים פיצויים בעזיבה בתקופות עבודה קצרות, טרם השלמת הפיצויים בהתאם להסכם הקיבוצי.

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
בתעשייה חל רק צו ההרחבה בתעשייה ולא צו ההרחבה ל"פנסיה חובה". יש לקיים את הוראות הצו בתעשייה, וגם שם נאמר שהמעביד לא יהיה זכאי להחזר תשלומים אלא אם משך העובד כספים לפני אירוע מזכה או אינו זכאי לפיצויים על פי סעיפים 16 ו 17 לחוק פיצויי פיטורים.
כלומר בדרך כלל אין החזר פיצויים למעביד. יחד עם זאת אין השלמת פיצויים לגבי שיעור ההפרשה ששולם לפנסיה (כלומר פטור של 72%) או שולם לביטוח מנהלים (שם מפרישים 8.33% והפטור הוא 100%).
בכל מקרה אין השלמה במקרה שהעובד אינו זכאי לפיצויים. הכול כתוב בצורה ברורה בצו ההרחבה בתעשייה. אם כוונת השואלת לחובת תשלום פיצויים או השלמתם בטרם עברה שנה- ברור שאין זכאות לפיצויים ואם לא הסתיימה שנה קלנדרית אין חובת הפרשה של רכיב הפיצויים- כך כתוב בצו ההרחבה בתעשייה.

השאלה:
מדובר על עובד שהינו 100% נכה , ומסיבה זו עשינו למבוטח ביטוח מנהלים 100% חיסכון ולא קנינו כיסויים ביטוחים, האם המעסיק עונה לדרישות החוק בחבותו ? בגלל שהעובד נכה חברות הביטוח לא הסכימו לעשות לו ריסק או א.כ.ע ולכן עשו לו רק פוליסת מנהלים "טהורה" האם מבחינת החוק זה תקין/ מספיק?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
אם יש חובה לערוך ביטוח נכות (כמו בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני בתעשייה), אך המבוטח לא התקבל לביטוח זה, יש לשמור את מסמכי הדחייה כהוכחה לניסיון המעביד לבטח את העובד.
אבל חשוב לזכור- בקרן פנסיה יש פעמים רבות קבלה לביטוח ללא חיתום רפואי. במקרה זה המבוטח הנכה יהיה מבוטח גם לפנסיית נכות! ההגבלה בקרן פנסיה היא ל-5 שנים, אם הנכות אירעה עקב מחלה או נכות קיימת. אם אירעה נכות לאחר מכן, המבוטח זכאי לפנסיית נכות. בביטוח, במקרה של נכה 100%, לא יהיה זכאי לפנסיית נכות בגין נכותו הקיימת, על פי הכלל שאין לעשות ביטוח למקרה ביטוח שכבר קיים. לעומת זאת לגבי קרן פנסיה, לאחר תקופת ההכשרה (5 שנים), המבוטח זכאי לפנסיית נכות. זאת אם לא נעשה לו חיתום רפואי שתוצאתו הגבלת הכיסוי עקב הנכות. לפיכך, על המעביד לבדוק את האפשרות לבטח את העובד הנכה בקרן פנסיה, בה ייתכן מאד שיהיה זכאי גם לפנסיית נכות!

השאלה:
עובד נאלץ לסיים עבודתו בעקבות הליך פשיטת רגל של מעסיקו. בידי העובד מכתב כינוס המאשר את פיטוריו של העובד. לעובד פוליסה קיימת שבה הפקידו הוא ומעסיקו. בשל הנסיבות, אין בידי העובד מכתב שחרור של הכספים בפוליסה מהמעסיק. כיום העובד שמתחיל עבודה אצל מעסיק חדש, בוחר להמשיך הפקדות בפוליסה שבה הפקיד המעסיק הקודם (שנמצא בפשיטת רגל).
האם במצב כזה, המעסיק החדש יוכל לקבל בעלות על הפוליסה?
האם חברת הביטוח תוכל לבצע את הפקדות המעסיק החדש לפוליסה זו כרצון העובד?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
אם העובד עבר ממעביד למעביד וקיים רצף כלשהו – רצף קצבה או רצף פיצויים (מעבידים), בשני המקרים הפוליסה שהיתה בבעלותו של המעביד הקודם היא כבר בבעלותו של העובד! לא ייתכן שתישאר בבעלות מעביד קודם.
חברת הביטוח מוסיפה לפוליסה נספח הקובע שהפוליסה ממשיכה אצל המעביד החדש, אך הבעלות על הכספים שהופקדו ונצברו בתקופת המעביד הראשון עוברת לעובד.
על העובד לפנות לסוכן הביטוח שלו כדי שיברר זאת ויקבל מסמך המאשר את בעלותו על הכספים כאמור.
העובד עבר למעביד חדש, ברור שהפוליסה תחולק לשני חלקים, כאשר השני נוגע למעביד החדש. אם העובד קיבל מכתב פיטורים מכונס הנכסים, אזי חברת הביטוח מעבירה לבעלותו את הפוליסה בנספח כאמור לעיל, והמעביד החדש מפקיד באותה פוליסה כאשר כל הזכויות בגין הכספים שנצברו (לרבות הרווחים העתידיים עליהם) שייכים לעובד.
בכל מקרה אין מקום וצורך לעשות פעולה מיוחדת בחלק השני של הפוליסה הנוגע למעביד החדש. אין לעובד צורך לדרוש בעלות על הפוליסה. הנהלים נקבעים בפוליסה ובהסדר התחיקתי, והם נוגעים רק לגבי חלק הפוליסה שנצבר מכספים ששולמו בתקופת העבודה אצל המעביד השני. אין למעביד החדש כל זכות בכספים שנצברו בתקופת המעביד הקודם.

השאלה:
שני בני זוג נמצאים בהליכי גירושין. ברשות הבעל פוליסת ביטוח מנהלים . בני הזוג מעוניינים לקבוע שהאישה תהיה מוטב בלתי חוזר בפוליסה, במטרה להבטיח לאישה זכויות פנסיוניות. האם אפשרי הדבר?

עו''ד אלון זילברשץ משיב:
בחוזר גמל 2001/2 אסרה הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, ציפי סמט, כל שעבוד של זכויות עמיתים בקופת גמל. זאת בעקבות הוראת תקנה 7(א)(2) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) הקובעת כי לא יראו בשעבוד של כספי תגמולים או ב קרן השתלמות , החל במועד שהעמית היה זכאי למשוך את הכספים מהקופה, כשעבוד לאחר. כלומר האיסור אינו חל על כספים נזילים.
לא נאמר בשאלה האם מדובר בכספים נזילים או אם המבוטח ממשיך בהפקדות תגמולים בפוליסה.
למרות שמדובר בשעבוד מסוג מיוחד וב''נושה'' מיוחד (על פי הפסיקה בן הזוג שותף לכספים שנצברו בקופות גמל בתקופת הנישואים), טרם נקבעה בחוק זכותו של בן הזוג כאמור, על אף שוועדה שהוקמה לעניין זה פרסמה המלצות ברוח זו.
לפיכך, וכדי למנוע הפתעות, אני מציע לצדדים לקבוע את זכות בן הזוג בכספי הפוליסה (ולהבטיח זאת בקביעת בן הזוג כ מוטב בקביעה בלתי חוזרת) בהסכם שיקבל את אישור בית המשפט כהסכם ממון, כחלק בלתי נפרד מהסכם הגירושים ומפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה המכריז על הגירושים.
פסק דין מחייב גם את קופות הגמל. לפיכך אם יומצא לקופת הביטוח פסק דין כאמור, ניתן לקבוע את בן הזוג כ מוטב בקביעה בלתי חוזרת לגבי חלק מרכיב התגמולים.


השאלה:
במסגרת צירופו של עובד להסדר פנסיוני הכולל ביטוח לאובדן כושר עבודה, נדרש העובד ע"י חברת הביטוח לחתום על טופס החרגה בשל בעיה רפואית. כמו כן, נדרש העובד לשלם פרמיה מוגדלת. בהסדר הפנסיוני הוחל סעיף 14.
1. האם על המעביד או על העובד לספוג את התוספת בפרמיה?
2. מה קורה אם העובד מסרב לחתום על טופס ההחרגה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
הסכם לפי האישור הכללי, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה, יש לקיים. בקיומו של חוזה יש לפעול בתום לב. אם מצבו של העובד המבוטח אינו מאפשר רכישת כיסוי נכות או אבדן כושר העבודה- אין המעביד אחראי ואינו חייב לפצות את העובד. יחד עם זאת על המעביד לנקוט בצעדים כדי לברר את האפשרות לקיום ההוראה ולרכישת כיסוי לנכות. למשל, עליו לברר באמצעות סוכן ביטוח או יועץ פנסיוני אם קופת גמל אחרת תקנה כיסוי זה- למשל קרן פנסיה. ידועים המקרים בהם קרן פנסיה מקבלת את כל עובדי המעביד ללא החרגה.

אם לאחר בדיקה כאמור לא ניתן להקנות כיסוי כזה- יש להמשיך בביטוח פנסיוני ללא רכיב זה. כללי החיתום, בעיקר של חברות ביטוח, קשיחים וקבועים וכפופים גם לדרישות מבטחי משנה. בנסיבות אלה אין המעביד אחראי לעובדה שלא ניתן לרכוש לעובד כיסוי נכות.

אם ניתן לרכוש כיסוי נכות, אך בתעריף העולה על התעריף שנקבע באישור הכללי לפי סעיף 14 לביטוח בביטוח מנהלים- עד 2.5% מהשכר המבוטח, אין על המעביד חובה להגדיל את ההפרשה לכיסוי זה מעבר לשיעור האמור. ברצותו ישלם העובד את ההפרש לרכישת הפיצוי החודשי המקסימאלי (75% מהשכר), וברצותו יימנע מכך והפיצוי במקרה של אבדן כושר העבודה יהיה נמוך יותר. הדבר תלוי בעובד בלבד, אך כאמור אין כל חובה על המעביד לשלם את התשלום הנוסף.

השאלות:
1. האם העלות לכיסויים הביטוחיים במסגרת ההסדר הפנסיוני עפ"י הוראות צו ההרחבה ל"פנסיית חובה" תמומן מתוך ההפקדה לתגמולים?
2. האם קיימת דרישת מינימום לעניין גובה הכיסויים והפיצוי שיקבל המוטב בקרות מקרה הביטוח?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק מחייב רכישת כיסויים ביטוחיים למוות ונכות. כיסויים אלו נרכשים בכספי רכיב התגמולים. אסור לרכוש כיסויים ביטוחיים בכספי רכיב הפיצויים. סכומי הביטוח נקבעים על פי גובה הפרמיה ועל פי צרכי המבוטח, בהתאם לחוק המחייב ייעוץ / שיווק פנסיוני. אין סכומי מינימום אלא בחינת צרכי המבוטח בכפוף לגובה הפרמיה. לעומת זאת נקבע שיעור מקסימאלי של תשלום לכיסוי ביטוחי מפני מוות ומפני אובדן כושר העבודה, בקופת ביטוח, שלא יעלה על 35% מהתשלום החודשי למרכיב התגמולים – תקנה 45(ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ"ד – 1964. אין לתת ייעוץ או המלצה בעניין זה אלא על ידי בעל רישיון כחוק.

השאלה:
מעביד מפקיד על פי רצונו של העובד, 14.33% בגין 50% מהשכר של העובד לקרן פנסיה מקיפה, ו-13.33% בגין 50% מהשכר של העובד לביטוח מנהלים. האם סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים יחול במקרה כזה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
כאשר מדובר במעביד שלא חל עליו צו הרחבה או הסכם קיבוצי בעניין זה, ניתן להחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על ידי חתימה של המעביד והעובד על הסכם בהתאם לאישור הכללי לפי סעיף 14. יש להבהיר שצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק ("פנסיה חובה") לא יחול במקרה זה מאחר שמדובר בהסדר ביטוח מיטיב כמשמעותו בצו ההרחבה האמור. האישור הכללי מאפשר להפריש הן לקרן פנסיה והן לביטוח מנהלים. ניתן לפצל את השכר לשניים, וכל חלק יופקד ביעד שונה. לפיכך עם חתימת הסכם כאמור תיעשה בדיקה כדלהלן:
לגבי חלק השכר המבוטח בקרן פנסיה, המעביד החתום עם העובד על הסכם לפי האישור הכללי המפריש שיעור של 14.33% יהיה פטור מתשלום נוסף של פיצויים בגין שכר זה ובגין התקופה שבה הפריש על פי ההסכם.
לגבי חלק השכר שבגינו מפריש המעביד 13.33% לביטוח מנהלים, הוא חייב להוסיף פרמיה לביטוח למקרה אבדן כושר העבודה (בשיעור מירבי של 2.5% משכר זה) שיבטיח פיצוי חודשי של 75% מהשכר המבוטח בביטוח מנהלים. עשה כן המעביד, יהיה פטור מתשלום פיצויי פיטורים בגין השכר המבוטח בביטוח מנהלים ובגין תקופת ההפרשות.


לעובד מפקידים בפוליסת ביטוח בשיעורים כפי שנקבעו בהוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק (פנסיית חובה). הפוליסה כוללת שיחרור מפרמיה. העובד הוכר כזכאי לפיצוי בגין אי-כושר בשנת 2009, ולהפקדות החברה לפוליסה עפ"י השיחרור מפרמיה. אולם, עפ"י הוראות הצו, שיעורי ההפקדות גדלים מעת לעת.

השאלה:
האם לאור הזכאות לשיחרור מפרמיה בעקבות אי-הכושר, שיעורי ההפקדות של חברת הביטוח, צריכים לגדול בהתאם לשיעורים שמתעדכנים עפ"י הוראות צו ההרחבה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:
בעיקרון, השחרור מתשלום פרמיות חל לגבי הפרמיה ששולמה במועד תחילת תשלום הפיצוי החודשי. אולם, חברות הביטוח כללו בטופס ההצעה לביטוח, אפשרות לתשלום פרמיות שניתן לסמנה בטופס. במקום בו נרשמה אפשרות זו נכתב שהתשלום יהיה על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה. בחר המעביד באפשרות זו, משמעות הדבר היא תשלום פרמיות על פי השיעורים שנקבעו בצו לפנסיה חובה. בפנסיה חובה כידוע הפרמיות גדלות מדי שנה (עד לשנת 2014 כולל). הגידול בשיעורי ההפרשה נעשה ביוזמת החברה ללא פנייה של המעביד, המסתפק רק בהודעה על עדכון שכר העובד. לפיכך גם השחרור מתשלום, שמשמעותו שחברת הביטוח משלמת את הפרמיות, יגדל בכל שנה עפ"י השיעור שנקבע בשנה זו בצו ההרחבה. קיום האמור לעיל מותנה בנוסח של אפשרות תשלום זו, כפי שנוסח על ידי חברת הביטוח. למשל: "מבוטח שכיר פנסיה חובה - שיעורי הפרשה על פי צו הרחבה". אם סימן המעביד x במקום המתאים ליד הקטע הנ"ל, יהיה לדעתי השחרור מתשלום פרמיה בגובה השיעור המתאים מתוך השכר על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה.


עובד שהיה מבוטח במסגרת פוליסה לביטוח חיים או בריאות קבוצתי, סיים עבודה אצל המעסיק ופרש מהקבוצה. המבוטח נותר רק עם ביטוח פנסיוני אישי שערך לו סוכן ביטוח במסגרת עבודתו אצל המעסיק הנ"ל.

השאלה:
1. האם הסוכן מחוייב לתת שירות למבוטח בנוגע לביטוח הפנסיוני, כגון שינויים או פדיונות לאחר שעזב קולקטיב קיים?
2. האם הסוכן רשאי לגבות שכר טרחה עבור פדיונות, שינויים, או מתן מידע ככל שיידרשו על ידי הלקוח?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

סוכן הביטוח מונה על ידי העובד כסוכן הביטוח לצורך ביטוח זה. אין כל קשר בין הביטוח הקבוצתי לבין הביטוח הפנסיוני שערך הסוכן לעובד ואין משמעות לעובדה שהעובד פרש מקבוצת המבוטחים בביטוח הקבוצתי. על הסוכן לפעול כפי שסוכן ביטוח פועל למען לקוחו – לטפל בשינויים, תביעות, פדיונות ומסירת מידע ללקוח, וזאת ללא כל תשלום מהמבוטח. הסוכן מקבל עמלות מחברת הביטוח ואסור לו לדרוש תשלום מהמבוטח בשל פעולה במסגרת השירות, כולל אלו שמניתי לעיל. לעניין זה אין כל משמעות לעובדה שהמבוטח סיים את עבודתו אצל המעביד, שהסוכן משמש כסוכן הביטוח של עובדיו. כל עוד לא ביטל המבוטח את מינוי אותו סוכן, המקבל עמלות בגין ביטוחו, על הסוכן שטיפל בביטוח חלה חובה להמשיך את מתן השירות כרגיל.

דף הבית | גירושין